משחקים באבא ואמא

אנחנו מתבצרים בבית. לא שקודם היינו בליינים גדולים שיוצאים לבלות עד אור הבוקר, אבל עכשיו אנחנו ממש ממש מעדיפים אם אפשר (וגם אם לא) פשוט להשאר בבית (לתשומת לב כל החברים שרוצים לפגוש אותנו, אנחנו כאן :)). עקרונית אנחנו רוצים לצאת ולעשות דברים, אבל כשזה מגיע לשלב הממש לצאת מהבית - יוצא שאנחנו נשארים בפנים. 

הסיבות הקבועות הן העייפות הגדולה שלי, עומס עבודה שלו, אבל בעיקר בגלל שאנחנו רוצים להתבצר.

חם בחוץ, כאן יש לנו חשמל אוכל וטלוויזיה צריך להיות ממש אטרקטיבי כדי שנצא (בלי להעליב את כל מי שביטלנו בשבוע האחרון) והיו דווקא כנסים ודברים שווים (מצטערת ני וליידי אנדרהיל).

בתמונה צב שמתאים לכמה כבדה שאני מרגישה, לשנינו יש בליטה ניכרת (צריך להצטלם) וגם הוא מעדיף להשאר בבית (שמחובר אליו).

במסגרת מבצע "לא זזים מהבית" לא הלכתי היום לעבודה. הגיע הזמן שהיא תעבוד משמרת כפולה, היא כבר שלחה לי הודעה שהתעייפה והשאירה לי בלאגן למחר. אני לא מתכוונת לסדר (איך אני קשוחה בתיאוריה). כל שאר השבוע אני עובדת בקרים שזה יופי, חוץ מיום שלישי שזה יום רגוע יחסית ואני גם לא עובדת שישי - הכל כמובן נתון לשינויים של הרגע האחרון.

אני מסתובבת לי בעולם בשאננות והרגשה שיש לנו המון זמן עד הלידה (לפחות חודש וחצי), שיטוט בפורום הריון בתפוז גילה שגילי ורוברט ילדו בשבוע 32 חיפוש קצר בפורום העלה שהם בשמירת הריון עוד משבוע 30, המחשבה על זה שמישהי בשבוע שלי כבר אמא - קצת ניערה אותי. גם חברה טובה שלי ילדה בשבוע 33... (ראו אמצע הפוסט).

אני לא מתכוונת ללדת עכשיו, לא אם זה תלוי בי, אני משדרת לפו"ץ בכל הזדמנות שתשאר בפנים כמה שהיא רוצה.

התחלתי להלחץ קצת, ולחשוב על זה שבכלל החדר לא מוכן - מחר מגיעים מובילים לפנות את הרהיטים הגדולים ואז אפשר יהיה לצבוע.

אין לנו סלקל ועגלה וכל השאר, החתולות לא מרופדות בכלל (יהיה פוסט נפרד בנושא שיכלול סמים ורוקנרול), הייתי בתחושה של אהההה כללי - התיישבתי נשמתי, שתיתי, נרגעתי קצת, אבל עדיין אני מרגישה שאנחנו לא ממש מוכנים, מהרבה בחינות.

ואיך שכחתי להתלונן שוב לקחו ממני דם. תלונה מפורטת יותר בפוסט הבא.