לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

משחקים באבא ואמא


בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה).

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

היום התל"מ (תאריך לידה משוער)


לפני הכל - לכו לקרוא את זה - פוסט ה"נו..."

 

יופי, תודה.

 

 

הבוקר כמעט הרגתי את אחיו כששאל אותי "נו, היום זה התאריך אז מה דעתך על ללדת?" אלימות מילולית כמו "למה, לך כבד/קשה וכו'?" נראתה לי לא מספקת. נבחתי לעברו את ה"תשתוק" הכי מאיים שיש ואני אפילו לא ידעתי שאני מסוגלת להפיק. איכשהו הוא ניצל.

אח"כ ניסיתי להסביר לו כמה שזה מעצבן.

דמיין לעצמך שיש חבילה שאתה מת שתגיע כבר ומחכה לה המון המון זמן, וכל מי שאתה מדבר איתו שואל אותך "נו, זה הגיע כבר?" אם זה היה מגיע הייתם יודעים. אין לי שום סיבה לשמור אותה בפנים כבת ערובה... ותוסיף לזה את זה שקשה לך לתפקד עד שתגיע החבילה, כואבים לך דברים, אתה עייף מאוד, וגם כשהחבילה תגיע (בזמן ובמקום שתמצא לנכון) זה אמור לכאוב והרבה... הוא הבין אותי כבר בהתחלה אבל אני המשכתי והמשכתי ושפכתי עליו כל מה שהצטבר על כולם.

 

מצאתי דרך חדשה להיות מעצבנת - אנחנו על הספה (אני שוכבת על הצד כי זה הכי נוח לי) ומדגימה לו איך זה להרגיש אותה בבטן. כמה שזה מבלבל. הוא עושה דברים ואני דופקת לו על הכתף - חלש כזה, כמו שאנשים שרוצים למשוך את תשומת לבך עושים - הוא מפסיק לעשות מה שעשה (עובד על המחשב) מאבד את הריכוז ויהיה לו קשה להמשיך... ושואל מה אני רוצה. כלום. אני רק מדגימה לך מה עושים לי מבפנים, וכשהיא זזה תנועות גדולות אני מעבירה הלאה טפיחות קצת יותר גדולות על השכם. גם כאן נראה לי שהוא הבין את המסר וכמה מבלבל זה תנועות תוך בטן - אבל זה לא הפריע לי להמשיך. מדהים שהוא לא חנק אותי עדיין :)

 

אתמול בסידורים נציגת השירות שאלה אותי מתי אני צפויה ללדת , אמרנו לה - מחר. היא הופתעה כמובן, וסיפרה לנו שקרובת משפחה שלה (לא זוכרת דרגת קרבה) ניקתה את הבית שלה ושל חמותה ובאמת התחילו הצירים והיא ילדה...

רציתי לחשוף כאן קנוניה כלל עולמית - "נקי ותלדי". אין ספק שזה היה רעיון של גבר שנמאס לו מאיך שהבית שלו נראה (לכלוך ובלאגן) כי אשתו כבר בסוף תשיעי (מי ידע בכלל שאפשר להמשיך לעשירי...) ושכנע אותה שאם תנקה זה מזרז לידה ושתלך גם, אם היא כבר בשוונג.

 

אני לעומת זאת עוד לא מרגישה צורך לנקות... כן מפריע לי הלכלוך והבלאגן, אבל מפריע לי יותר הכואב להתכופף ולזוז. האלטרנטיבה: להמשיך לצבוע את הציורים (אם לא מוצאים חן בעיניכם אל תציירו כאלה אצלכם - אנחנו מצידנו מרוצים מהם) והקיר בחדר של פו"ץ. אם נגיד מנקים בסיבובי יד עם כיוון השעון, אני עושה צבע ווש (wash) לקיר נגד כיוון השעון (ווקס אוף ווקס און - מי מזהה?*) במקום לנקות אני מלכלכת, מבחינה זירוזית לא אמור להיות הבדל :)

 

הבוקר הסתובבתי קצת. מי היה מאמין שאני עוד אסתובב בחוץ עם הבטן ביום התל"מ...

 

הולכת לנוח קצת ואז להמשיך ללכלך קיר.

 

 

* המזהים: דורית, הצביץ,  ו-werewolf

נכתב על ידי , 17/10/2006 13:38   בקטגוריות תלונות, בהריון  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוראת מחשבות ב-18/10/2006 20:24



Avatarכינוי: 

גיל: 47

תמונה




156,053
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמאל'ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמאל'ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)