משחקים באבא ואמא

נכון, הבטיחו לנו שלא נישן שיהיה קשה - זה לא שלא האמנו להם - אבל זה לא הופך את זה ליותר קל (מתבשל גם פוסט של אז מה בדיוק כל כך קשה לי).

מסתובבים לי בראש פוסטים על הימים הראשונים במלונית של בית החולים, על הימים הראשונים בבית - אבל אני לא מוצאת זמן ללהקליד אותם.

אני מרגישה עכשיו הרבה יותר מהמצב שבו הייתי בפוסט הקודם. ישנתי כמה שעות כשהיא ישנה וכשהוא הגיע הבייתה הצלחתי לאכול (אתמול לא הצלחתי), להתקלח, ללכת לשירותים ועוד כמה מותרות... ובעיקר היה לי עם מי לדבר.

רק רציתי להרגיע שאני בסדר, כי קיבלתי כמה דוא"לים דואגים - תודה !

היא עכשיו עלי במנשא - למי שתהה שתי ידיים יותר טוב מאחת. יש לנו את המנשא כבר יותר משבוע ורק אבאל'ה השתמש בו עד עכשיו - אני לא הסתדרתי עם הקשרים וגם פחדתי שהמנשא לא יחזיק אותה כמו שצריך.

נראה שהיא נרדמה, ננסה להגניב אותה חזרה לעריסה ולישון עוד קצת.