היום יצאתי מהבית, יציאה מבית בימים אלו זו לוגיסטיקה מורכבת, צריכים להתקיים הרבה תנאים כדי לאפשר לי/לאלץ אותי לצאת.
אני יכולה לספור על יד אחת (ועוד ישאר לי עודף) את מספר הפעמים שיצאתי מהבית מאז שהיא בחוץ, יצאנו למסיבת התחפושות של אחיו, יצאתי לשקילה ובלבולי מוח בטיפת חלב והבוקר לקופת חולים בלעדיה.
זה שיצאתי בלעדיה אומר שהיא במצב נקי, שבע, ישן ובעיקר שהוא בבית להשגיח עליה.
מה יש לי לחפש בקופ"ח אתם בטח שואלים, ובכן לא מדובר במקרה של חיים ומוות אלא בפריחה אלרגית שמקשטת את השוקיים שלי (והתגנבה קצת למעל הברך) כבר שבוע בערך (ראו תמונה שצילמתי). הפריחה הזו היא לא רק ליופי, היא גם מגרדת - ועוד איך. לא עזר מה שמרחתי להרגיע את המקום - פניסטין ג'ל שיעיל נגד עקיצות ו/או שמן בלנאום הרמל, שעזר נורא לגירודים בבטן כשהייתי בהריון (זוכרים? היסטוריה עתיקה).
הגירודים הארורים כל כך מפריעים לי לישון ואני לא יכולה אפילו להתחיל להסביר כמה חשוב לישון בימים טרופים אלה.
בהתחלה חשבתי שזה יעבור, החלפתי בגדים, מצעים וכל מה שבא במגע עם העור ונחשד כגורם לתופעה. שטפתי רגליים בסבון אנטיבקטריאלי אבל הפריחה לא התרגשה ואפילו התפשטה. חשבתי שאלך לרופא כשהיא תלך לגן חובה (אם הרגל לא תנשור עד אז) אבל הוא גרש אותי לקופ"ח כשחזר מסידורי הבוקר (ארגון המסיבה שלה :))
לפני שיצאתי החוצה שאלתי אותו אם יש משהו שאני צריכה לדעת שהשתנה בעולם שבחוץ מאז הפעם האחרונה שהייתי שם...
וכך הסתובבתי לי בחוץ כמו בן-אדם אמיתי (עם חזייה והכל), היה ממש מוזר לי להיות בלעדיה, לא בפנים לא צמוד אלי מבחוץ, זה הכי רחוק שהייתי ממנה מאז שנולדה. הרגשתי כמו חייל שהפקיר נשק וחסר לו משהו עליו.
נכנסתי לרופא שמקבל בלי תור שאמרו לי שיש כשהתקשרתי בבוקר (לא ידעתי שיש כזה ולא מבינה למה כולם לא הולכים אליו).
הוא נתן לי מרשם למשחת בטאקורטן, למרוח שלוש פעמים ביום וכדורי אנטי היסטמין (שעוד בהריון גילינו שדווקא כן מותר אותם כשמניקים) לקחת במידה והמשחה לא תעזור.
בבית המרקחת עם כרטיס אשראי ביד, הבנתי שהנה אני מחוץ לבית בקניות (מכאן הכותרת לפוסט), נכון שרציתי לקנות לי כותנת ו/או פיג'מה נוחה וכיפית אבל גם אקמולי (שיהיה בבית) וסטרפסילס (כנראה בגלל שאני טופ-לס רוב הזמן, התקררתי קצת וכואב לי הגרון) ענו על הצורך שלי לקנות, אפילו יכולתי לבחור טעמים.
חזרתי הבייתה עם השלל וישר נכנסתי למיטה לצבור שעות שינה ללילה (היה לה כבר פור עלי) ורק כשתעוררנו ואכלנו, כשהוא נמצא אני יכולה גם לאכול כשהוא מחליף לה (או אותה) ורק אז מרחתי את המשחה שאמורה להלחם בפריחה, מכיוון שעדיין גירד לי החלטתי לבדוק בעלון המצורף עוד כמה זמן זה יפסיק לגרד - הם כמובן לא מוכנים להתחייב...
תוך עיון בעלון חשבתי ושיתפתי אותו במחשבות שלי "נכון שתמיד הרגשת שהקטע של "אם הינך בהריון או מניקה..." לא נוגע לך" ואז הוספתי "כנראה שלך יותר לא נגע מלי..."
העיון בעלון העלה גם את ההמצאים הבאים: הידעת להרפס קוראים בעברית "שלבקת"...
תופעות הלוואי של התרופה יכולות להיות: "בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי מקומיות, כגון: פריחה או אדמומיות, הרגשת חום ועקצוץ, גירוי"
אמממ... זה לא מה שהמשחה אמורה להפסיק ולא לגרום, טוב נו, פריחה, אדמומיות גירודים וכו' כבר יש, אז אין לי מה להפסיד.
נכון לעכשיו מסתמנת הקלה, אולי פסיכולוגית, בגירודים.
היא נרדמה עלי וישנה בחמידות כבר חצי שעה, עם השעות שצברה בבוקר בזמן ששוטטתי וזה שהיה קשה לי להרדם עם הגירודים והגרון נראה שהולך להיות לנו לילה ארוך...
וואו ! - פוסט ארוך עם קישורים ותמונות ממש כמו פעם (איך אני אצטער בלילה שאני לא ישנה עכשיו...)
יום יבוא ואני אצליח גם להגיב לתגובות - עד אז אני בהחלט קוראת את כולן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: