משחקים באבא ואמא

המטרה: לאגור שעות שינה במהלך היום לקראת הלילות הלבנים.

המשתתפים: אבאל'ה, אמאל'ה ואמילי

כל האמצעים כשרים.

קו הזינוק: א.א.א. ישנים במיטה.

(שמתם לב שאמאל'ה, אבאל'ה ואמילי (כמה אלפים ולמדים) זה א.א.א. שנהיה ראשונים בספר טלפונים)

תרחיש לדוגמא:

אמילי מתעוררת, בוכה. אני מתעוררת (אבאל'ה בכלל לא שמע אותה) קמה אליה מוציאה מהעריסה ואנחנו עוברות לספה בסלון. אני לא הולכת לשרותים, לא מצחצחת שיניים, לא מביאה לי מים שיהיו לי לידי, אפילו לא מקרבת אלי את השלט של הטלויזיה ואח"כ מנסה ללא הצלחה לעבוד על הכוחות הטלקינטיים שלי.

יתרון מספר אחד שלה עלינו, היא מכתיבה את הזמנים, יש לה ידע מוקדם מתי מתחילים והיא סיימה את השינה שלה בניגוד לשלי שנקטעת באגרסיביות.

היא אוכלת, אני מנסה שלא להרדם, אני לא אפרט על זמן הערות שלה, מכיוון שזו לא המטרה שלנו, אבל יש כאן בד"כ גם החלפת חיתול בכי גזים, ניסיונות הרגעה ועוד... וגם זמן כיף של להתלהב ממנה ! (בפוסט אחר)

גם כאן אמילי היא זו שקובעת את הזמנים, זמן ערות יכול לנוע בן כמה דקות לכמה שעות (שיא אישי חמש וחצי שעות, ביום שהייתי כל כך עייפה!). בזמן שהיא מוצאת לנכון היא פשוט נרדמת, אבל אי אפשר לחזות לכמה זמן, הרבה פעמים זה לא נרדמת אלא מדובר מקרה פשוט של - רק עצמתי את העיניים לרגע ונראתי שלווה אבל זה לא אומר שסיימנו כאן ואין לנו עוד כמה שעות ערנות לפנינו.

לפעמים זה יכול להיות הרדמות של כמה דקות, ככה לאט אבל בטוח עשר דקות פה ורבע שעה שם, אמילי מרמה (חשיפה כן, כן!) וצוברת עוד שעות שינה בתוך מקטעי הערות.

כשהיא נרדמת אנחנו שואלים את עצמנו בספקנות וחשדנות "האם זה אמיתי"?

אנחנו כבר לא סומכים עליה, בעקבות ניסיונות כושלים בעבר בהם הכרזנו עליה כעל ישנה באמת (עם פוטנציאל להמשך שינה לעוד כמה שעות) והיא העמידה אותנו על טעותנו.

מחכים כעשר דקות, לוודא שהיא אכן נרדמה באמת ואז מכינים את המיטה (בקבוק מים חמים) שתהיה חמימה לקראת אמילי ושלא תתעורר בשנייה שנניח אותה שם. מניחים אותה לאט ובזהירות בעריסה, אם לא התעוררה בשלב הזה, רצים לשירותים, מאכילים חתולים ושאר סידורים הכרחיים בבחירה בין לאכול ללישון, השינה לוקחת. אם הגעתי למיטה והיא עדיין לא התעוררה, באופטימיות מהולה בחשש אני צונחת על המיטה ונרדמת גם, לרוב עוד לפני שהנחתי את הראש על הכרית. הרבה פעמים (הרבה יותר מדי) כניסה שלי למצב של שינה עמוקה זה הסימן שלה ללהתעורר לעוד סשן של האכלה החלפה שמי יודע כמה זמן ימשך. מאז ההרדמות שלה, עד שהוכרזה כישנה וכל הסידורים נעשו עברה כבר יותר שעה ומאז ההרדמות שלי עברו רק כמה דקות, מה גם שכל כך קשה לקום אחרי שכבר נרדמתי, היה כל כך הרבה יותר קל אם לא הייתי מנסה בכלל לישון. פער שעות השינה (לטובתה כמובן) שלנו גדל.

גם אם מדובר באזעקת אמת והיא אכן נרדמה, יעברו לא יותר מארבע שעות עד שהיא תחליט להתעורר ואנחנו נמצא את עצמנו בנקודת ההתחלה של - א.א.א. שוכבים במיטה. אמילי מתעוררת...

זה תרחיש אופטימלי בו אין שום דבר שאני צריכה לעשות מלבד לישון בעצמי אחרי שהיא נרדמה באמת.

בפועל היו ימים ארוכים בהם היא אגרה שעות ללילה ואני הייתי צריכה לעשות דברים של גדולים, כמו להיות ערה מהבוקר עד 17:00 רצוף עם האנשים שבאו להתקין לנו את הארונות החדשים במטבח...

גם כשיוצאים מהבית היא צוברת שעות שינה ואנחנו לא עומדים בקצב, זה מדהים - ברגע שמתניעים העיניים שלה נעצמות, גם אם הייתה ערנית מאוד, וממשיכה לישון גם כשמגיעים ליעד, כשאנחנו שם עושים מה שאנחנו חייבים לעשות והיא ישנה תוך התעלמות מהרעש והבלאגן סביבה. גם כשבאים אנשים לבקר (מה שלא קורה הרבה) אנחנו איתם ערים והיא צוברת שעות שינה ללילה.

מקריאה בפורומים עולה שזאת לא רק היא ואכן מדובר בקונספירציה תינוקית - כשבאים אנשים הם ישנים וקוצרים מחמאות של "כמה שהתינוק שקט ורגוע" וברגע שהאורחים יוצאים הם חושפים את פרצופם האמיתי של "לא רוצים לישון רוצים להשתגע".

הרבה פעמים עד שאני כבר מצליחה לישון במהלך היום כשהיא ישנה והחתולים מעירים אותי (אז מה אם לא הצלחתי להאכיל אותם מאתמול), הטלפון מצלצל - אני אחזיר להם צלצול בלפנות בוקר שירגישו איך זה, השכנה דופקת בדלת ורוצה שנשלם ועד בית, כבר שלוש פעמים, כי אין עלי כסף (כסף זה לאנשים שיוצאים מהבית).