יום ראשון, בוקר. אבאל'ה צריך לצאת לעבודה, אמילי שבעה ורגועה מונחת לרגע בנדנדה שקיבלה מתנה ליומולדת כדי שנוכל לאכול ארוחת בוקר (למדתי לאכול כל כך מהר).
סיימנו לאכול. אני לוקחת אותה אלי, מחזיקה ומניקה אותה.
בזווית העין אני מסתכלת על הנדנדה וחושבת כמה שהיא שקטה שם ואז נבהלת לרגע כשאני רואה שהיא לא שם!
זו הגירסא האימהית המשופרת לאנשים שמחפשים את המשקפיים שנמצאות להם על הראש... אני אוהבת "לעזור" להם - איפה ראית אותם פעם אחרונה וכו'...
אני מחבבת את הנדנדה הזו כי יש בה "חגורת בטיחות" ואני יכולה לרוץ לשירותים.
ועוד משהו - כבר קרה שהנחתי בעריסה את הבקבוק מים חמים ו... הפעלתי את הבייבי סנס.
להגנתי יאמר שאני ישנה מעט.
מסתבר שהטמטמת לא פסחה על אבאל'ה -
הוא הביא מהמקרר שקית גדולה עם יותר מדי שוקולדים (עם תפוזים וצימוקים) שקנה לעצמו בקנדילנד ויצטער על זה אחר כך. בפנים מצאנו את... המפתחות לרכב.
כבר התרגלתי שכולם כאן קבועים ויודעים על מה אני מדברת - קישור חובה למי שהמושג טמטמת הריון חדש לו.