משחקים באבא ואמא

בתיכון הסתובבתי עם הגדולים (אחרי צבא), ראיתי שהם מנסים להפסיק לעשן אז חשבתי לי למה בכלל להתחיל (תוסיפו את זה שהריח דוחה אותי ועוד המון סיבות אחרות), ראיתי שהם עושים אקסטרני ונאבקים להשלים בגרויות אז חשבתי למה לא לסיים עם זה עכשיו ולגמור עם זה. מה הקשר לענייננו אתם בטח שואלים, ובכן המון אמהות מסביב, סבתות, דודות, אחיות ועוד אומרים שהם מתגעגעים לגיל הזה.

אז במקום רק לחכות שתגדל כבר ושתתחיל לישון כמו שצריך, ברור לי שבעתיד כשתגדל אני אחשוב בערגה על הימים שהייתה כל כך קטנה, ואני נוצרת את הרגע ונהנת ממנה בזמן אמת (ברור שלכל גיל יש את הקסם שלו אל תתחילו איתי :) ).

נראה שהתרגלתי לחוסר שינה המצב הרבה פחות נורא מהשבועיים הראשונים. ביומיים האחרונים ישנתי חמש-שש שעות אני מרגישה כמו בן אדם חדש.

היא אוכלת יותר בכל פעם והמרווחים בין ההנקות גדלים, היא ערה יותר זמן רצוף ביום אבל ישנה יותר בלילה עם התעוררות לאוכל וחוזרת לישון אני לא מעירה אותה להחלפה בלילה, גם בגלל שבד"כ שלאחרונה חיתולי הלילה ריקים מקקי.

נראה שקצת למדתי אותה ואני כבר יכולה להגיד מתי היא נרדמת באמת, להבדיל מההתחלה אז הייתי מכריזה עליה ישנה כשהייתה ממצמצת...

התנועות שהיא עושה לפני שהיא צריכה לעשות קקי. מתי היא מחפשת לינוק (לפני שהיא בוכה).

בתמונה ניסיונות הרדמה בהתחלה... (מה התמונה הזו?)

אני יעילה יותר (לדעתי) ויש כבר סדר פעולות שאני עושה: היא נרדמת אחרי האוכל. קופצים על הכדור פיזיוטרפיה להוצאת גראפס (מומלץ בחום). מניחים בנדנדה. ממלאים בקבוק מים חמים ושמים בעריסה. רצים לשירותים. מחכים כמה דקות לראות שהיא לא מתעוררת. מניחים בעדינות בעריסה. מחכים עוד כמה דקות (בזמן הזה מאכילים חתולים (קישואית)) ועוד כמה דברים לפי הצורך (לקרוא כמו הוראות במתכון).

כשהיא מתעוררת, אני לא ישר מוציאה אותה אלא קודם רצה לשירותים, אוספת שיער (הייתי על סף לגזור אותו), מדליקה אור ותנור (אם קר) מכינה לי בקבוק שתייה, שלט רחוק וטלפון ליד המקום שלי בספה ורק אז מביאה אותה. איך הרבה יותר כיף להניק כשלא חייבים לשירותים, צמאים, קפואים או בוהים בטלויזיה כבויה.

ביום רביעי (אתמול) בבוקר עשו לה בדיקת דם לצהבת ילודים (הנקתי שם). אני, שאין לי בעייה עם מחטים (סורי רוי) ודם (במסגרת העבודה שלי) יצאתי מהחדר, כשזה מגיע אליה זה עניין אחר לגמרי. בכיתי וזעמתי כשראיתי איך מוצאים לה דם בתינוקיה (אחרי הלידה).

משם נסענו לדואר לאסוף את המשאבת הנקה שהגיעה סופסוף (פרטים נוספים בפוסט נפרד). 

והמשכנו לסריגמיש (mish mish) להחליף עוד ורודים (הנקתי שם). קניתי לי שתי חזיות הנקה שוות - שחור ולבן ושני תחתונים מחטבים... שחור ולבן (אפרודיטה שני בחצי מחיר). לשילב (בקניון אחר) להחזיר את העריסה שלא עוברת לנו בדלת (הנקתי גם שם) וקניתי שני סוודרים שקצת צמודים עלי עכשיו...

שופינג אמיתי.

כל זה עייף אותה והיא שוב ישנה הרבה שעות רצוף ואני איתה.

מחר נעדכן את אירועי היום.

בנימה אופטימית זו.