| |
משחקים באבא ואמא
בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 12/2006
האכלה ראשונה
טוב, הכותרת משקרת.
הפעם הראשונה שהאכלתי אותה הייתה טראומתית משהו לשני הצדדים. היא בכתה ובאותו הזמן ניסתי לחמם את הבקבוק, דבר שלקח זמן רב מידי. לא היה הרבה חלב כי אלו היו ניסיונות השאיבה הראשונות, מה גם שזו הייתה האכלה הראשונה ולא רציתי לבזבז חלב (כי יש סוגים שכן בוכים עליהם). התחלתי להאכיל אותה אבל היא בלעה מלא אוויר ונלחצתי כי זה היה ברור לי שהאוויר הזה יתקע לה ויכאיב לה וכשרציתי לשבת היו מלא דברים על הספה.
בסופו של דבר היא אכלה, אבל זה לא הרגיע אותה ואמא'לה לקחה אותה עם תום הבקבוק להאכלה מלאה.
היום בבוקר לעומת זאת היה סיפור אחר לגמרי.
התעוררתי מוקדם לצאת לעבודה והיא התחילה לעשות קולות. לקחתי אותה מהחדר ונשאתי אותה למטבח, היא הייתה עדיין מנומנמת - מה שעשה אותה חמודה מהרגיל. חממתי את החלב בתוך השקיות בו הוא היה - הרבה יותר יעיל מאשר לחמם את הבקבוק. היא החלה לבכות בדיוק כשהאוכל היה מוכן ונתתי לה לאכול.
היא מדהימה. את הפטמה של הבקבוק היא אחזה היטב בפיה ואכלה בריכוז רב, אבל העיניים שלה הביטו בי וחום מילא את כל גופי. באותו רגע העולם התמוסס לחלוטין והיינו רק שנינו והתחושה הנפלאה שאני יכול לעשות משהו כל כך חשוב עבורה אפפה אותי. אני יודע שאמא'לה אחראית לכך שהיה לי איך להאכיל אבל את האכלה עצמה אני עשיתי, את הקשר של ההזנה יצרתי גם אני. היא הסתכלה עלי וסביב בסקרנות והמשיכה לאכול (135 מיליליטר היו בתחילת האכלה, 20 נותרו בסופה). היא לא פלטה או השתנקה והלכה ונרדמה בידיים שלי והפכה לדבר המקסים ביותר בעולם שלי.
תחושת החום והמלאות ליוו אותי לאורך כל היום, זהו אחד הזכרונות שישארו איתי תמיד.
אני אוהב אותה.
אבא'לה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: