לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

משחקים באבא ואמא


בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה).

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2006

שבוע הגיהינום - הצד שלו



נקודת המוצא בחיים היא שאני שונא את כולם. אין לי סבלנות לאף אחד ואני מקווה באופן תדיר שאנשים יעלו באש בכל רגע נתון בו אני נמצא בסביבתם על מנת שאוכל לצחוק והרבה.
אל נקודת המוצא הזו מצטרפות נקודות נוספות שלוקחות את הקו הישר שנוצר ממנה ואל האין סוף ומכוונות אותו למספר אפשרויות שונות מקבילות המאפשרות לי לשנוא באותה המידה את היקום כולו ובד בבד לחבב חברים מסוימים, קרובי משפחה ספציפיים, את המחשב שלי, האינטרנט ועוד כמה גורמים.
(למי שתוהה איפה אמא'לה ואמילי נכנסות לתמונה - אז הן הנחת היסוד של הקיום שלי ולכן עומדות לפני נקודת המוצא ומאפשרות לי לאהוב אותן ללא תנאי וסייג בכל רגע ורגע).

השבוע שעבר הוכיח לי שנקודת המוצא שלי היא הגיונית ולגיטימית. ראשון עבדתי כרגיל ואם בעבר שנאתי לעזוב את הבית היום זה קשה עוד יותר כשאמילי בבית ואני לא רואה אותה רוב הזמן. ההבטחה שיום לאחר מכן יהיה לי יום חופש מעודדת אותי לסבול קצת. אלא שלמחרת קבלתי טלפון בהול בשעות המקוללות בהן איש אינו ער (8:30) שאני חייב להגיע לעבודה כי מי שאמור היה לעבוד חולה (מאוחר יותר עלה החשד שזה היה שקר, מה שגורם לי לשנוא את האיש באופן ממוקד. אלא שאין לי הוכחות וכרגע זה נמצא בשלב המקדים ללרצוח אותו). זה מעצבן. הרי היה ברור לו שאם הוא לא מגיע מישהו אחר יחליף אותו והמישהו הזה יהיה אני - אבא צעיר שרוצה לראות את הבת שלו.
למחרת הייתי אמור לצאת לשעתיים לעזור לחבר אלא שהמקום אליו הוא הביא אותי לא שמע על יחס זמן וכבוד לאנשים אחרים והשעתיים הפכו ל6. הלך עוד יום. בנוסף יש לי את הפרוייקטים שלי בהם הייתי חיב להתרכז (את רובם אני אוהב אבל אני לא מוותר עליהם בגלל שיש כסף פוטנציאלי בסופם). ואז היו יומיים של עבודה נוספים כאשר גולת הכותרת הייתה שגיליתי שאני אמור לעבוד גם בשישי, תענוג עליו ויתרתי בעיקר כי כבר הייתי על סף התמוטטות.

שישי שבת עבדתי, בבית אומנם, אבל עבודה שחייבה אותי להתרכז ולא אפשרה לי לא להיות לעזר ולא ליהנות מאמילי.
כדי להפוך את העניין למרגיז יותר, בשבת קמתי ומייד עבדתי ואז עשיתי הפסקה כדי להכין טוסט צרפתי עליו תכננתי יומיים קודם לכן. לשמחתי רכשתי לחם והכל היה מוכן אלא שבאמצע הדרך למטבח הבנתי שחלמתי שקניתי לחם.
כן, החלום האחרון של ליל שישי היה שרכשתי לי לחם כך שבעצם לא הייתה לי דרך להכין טוסט צרפתי.

ואנשים שואלים למה אני לא נחמד.

משוחררים, תהנו מהיום, חג מולד שמח, חנוכה כשר ויום נפלא.

אבא'לה
נכתב על ידי , 27/12/2006 15:48   בקטגוריות אבאל'ה (לשעבר הוא), אז מה קשה לי?, מחשבות  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ליאור פפו ב-2/1/2007 16:27



Avatarכינוי: 

גיל: 47

תמונה




156,053
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמאל'ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמאל'ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)