משחקים באבא ואמא

אזהרה: לפניך פוסט טכני של "קמתי, הנקתי, אכלתי..."

אתמול קמתי בשש בכוונה לשאוב לפני שאני יוצאת ליום הראשון חזרה בעבודה, אחרת כשאני שם יהיה לי גדוש וכואב, ממליצים לשאוב במקום כל ארוחה שמפספסים (שהיא תקבל מבקבוק) כדי לשמור על ייצור החלב ולחדש את מלאי החלב :)

לשמחתי היא התעוררה. אני לא זוכרת אם כבר כתבתי את זה אבל אני ממש לא אוהבת להעיר אותה, שונאת תהיה הגדרה יותר טובה לזה. אז האכלתי אותה לפני שיצאתי והיה הרבה יותר נעים מלשאוב.

הפקדתי אותה בידיו המסורות של אבאל'ה ונסעתי לעבודה, התרגשתי כבר בדרך, רובכם יודעים במה אני עובדת, ואני מאוד אוהבת את העבודה שלי. על הדלת חיכה לי שלט של welcome back (בתמונה) המקום היה נקי ערוך ומוכן לפקודתי :) אני והבוס השלמנו פערים ניסיתי לדבר גם על נושאים אחרים מלבד אמילי, אי אפשר להגיד שהצלחתי - אבל היה לי קהל אז זה בסדר. הייתה משמרת סטנדרטית למדי, השתלבתי חזרה כאילו עזבתי רק לכמה ימים ולא לשלושה חודשים - באופן כללי הייתה הרגשה של חזרה לבית הספר אחרי החופש הגדול, הכל היה מוכר ועם זאת משהו שונה.

התאפקתי לא להתקשר הבייתה כל המשמרת (כולה ארבע-חמש שעות) אחר כך קפצתי לחנות בסביבה לקנות כמה דברים שאני צריכה והודעתי לו שאני בדרך חזרה.

היה מוזר לי להיות בלעדיה וחשבתי עליה כמעט כל הזמן. כשהגעתי הבייתה מצאתי אותה רדומה בזרועתיו אחר משחקים וקצת שיגועים (אולי הוא יספר לכם). שאבתי כי כבר התמלאתי ואז היא קמה לרוקן את השאר (ותודה לה על זה).

הכנתי לנו אוכל, התקלחתי והתכוננו ליציאה שלנו לסרט (כן, כן :) ) הבושם (מומלץ!). השארנו אותה אצל ההורים שלי (בפעם הרביעית), הרגשתי קצת לא נעים להטריח אותם בשביל בילוי ולא עבודה אבל הם אמרו שזה בסדר מצידם. הסרט היה מצויין, היה קצת קשה לי עם קטעים שהראו בהם תינוק (לא מפרטת לכו לראות).

מדי פעם המחשבות שלי נדדו וחשבתי עליה. היא הייתה ממש חסרה לי. זה יותר מזה שהתרגלתי להיות איתה כל הזמן, כשאני איתה אני רגועה יותר - מרגישה שלמה.

בסוף הסרט החזה שלי כבר היה גדוש וכואב, עד שחזרנו להורים שלי היא כבר אכלה ונרדמה. כשהגענו הבייתה ניסיתי לשאוב ולמרות הגודש יצא ממש מעט.

הייתי מותשת - עבר עלי יום ארוך (היא ישנה כשהייתי בעבודה) זו הייתה טעות לתכנן שני אירועי חוץ (עבודה בוקר וסרט) לאותו יום, מה ששאבתי בכלל לא התקזז ממול הארוחות שפספסתי והחזה שלי כבר ממש כאב והיה לי קשה להרדם, חיכיתי שתתעורר כבר לרוקן אותי, ניסיתי שוב לשאוב ללא הצלחה ולא היו מים חמים למקלחת שאולי הייתה מקלה. איך שמחתי לשמוע אותה מתעוררת והיא אכן רוקנה אותי וחזרה לישון. רק אז הצלחתי להרדם - תודה לה! איזו הקלה.

קשה לי לסכם את אתמול - אמנם נהנתי בעבודה ובסרט אבל במחיר געגועים וכאבים בחזה. איזה כיף שלא באמת צריך לסכם ימים.