משחקים באבא ואמא

הכותרת הראשונה הייתה שביזות יום ד' אבל מאז נחתי קצת ואכלתי אז אני בסדר :)

ימי רביעי בבוקר זה הזמן שבו אני מנסה לחזור לעבודה למשמרת אחת מסכנה.

אמילי עדיין ישנה ביום וערה כל הלילה. ביום רביעי שעבר החלטתי שכדאי לכוון אותה וכל יום הערתי אותה, נורא בעדינות בערך שעה לפני הזמן שבו הייתה אמורה לקום (היא די עקבית), בהתחלה זו הייתה הרגשה טובה לקבוע מתי תתעורר לקחת קצת שליטה על דברים, אבל לא נראה שזה עבד, היא פשוט ישנה פחות וגם אני ישנתי פחות. הרגשתי רע למנוע ממנה שינה עד שויתרתי והנחתי לה לישון כמה שתרצה, מה גם ששמחתי להמשיך לישון בעצמי...

למה דווקא רביעי בוקר אתם שואלים, ובכן זה היום שהכי נוח להן וחשבתי שאם אני כבר טורחת להגיע אז שיהיה בזמן שמקל עליהן, לי זה לא  משנה באותה מידה זה יכול היה להיות כל יום אחר.

מדי שבוע אחרי לילה כמעט (שעה וחצי) ללא שינה היא נרדמת, אני נוסעת לעבודה וכשאני חוזרת היא מתעוררת. לוקח לי כמה ימים להתאושש מימי רביעי האלה. כל פעם מחדש אני חושבת שלמדנו משהו מהשבוע שעבר אבל זה עדיין קשה.

בפעם הראשונה העמסתי תוכניות גם על יום רביעי בערב, בשבוע שעבר אבאל'ה היה צריך לצאת כשהגעתי ואם זה לא מספיק עוד קבעתי לי משמרת נוספת (שביטלתי) למחרת בבוקר...

הפעם נראה היה שאצליח לנוח. אבאל'ה יאכיל אותה מבקבוק ואני אשן.  תיאורטית נשמע יופי, אבל, השינה שלי כל כך קלה שזה ללא יאמן... אם היינו חיים ביער מלא טורפים זה היה מצויין. א-בל אנחנו לא.

כרגיל (גם עם אטמי אוזניים) - אני שומעת כל ציוץ שהיא משמיעה (מעדיפה את זה על פני המצב ההפוך של לישון חזק ולא לשמוע אותה).

ברור לי שהבעייה אצלי, אבל זה לא עושה אותי פחות עייפה.

לפעמים אני חושבת שעדיף לכולם שאשאר בבית וזהו, אבל אני מאוד אוהבת את העבודה שלי וחשוב לי לצאת להתאוורר ולהרגיש מועילה.

יכול להיות שיהיה לי יותר קל לעבוד משמרות ערב, לפחות אני אצליח לישון כמו שצריך ואפילו לא צריך לחכות עוד שבוע כד לבדוק את זה כי אני עובדת גם מחר...

מספיק תלונות ליום אחד.

 לכולם ברור מי זו בתמונה ולמה היא כל כך מתאימה לפוסט הזה, נכון?

ביקורת על הלוחשת כשאסיים לקרוא את השני ש"חודש אחריך" סיפרה לי עליו.