בין החובות השונים שיש לנו כלפי הבית הוא האכלת החתולים. היצורים האלו נהנים לחכות שאמא'לה תלך לישון לפני שהם חוטפים תאבון-על ומציקים לה ללא הרף. למעשה גם אם אכלו זה עתה ואמא'לה תלך לישון, הם יפתחו רעב די מהר ויעירו אותה.
אלא שלאחרונה התרחש משהו שעלול לשנות את כל העניין, גם אם בצורה מטרידה.
אמא'לה התעוררה בוקר אחד והלכה למטבח והרגישה שהחולצה רטובה. בתחילה היא חשבה שהיא נשענה על השיש, אבל זה היה חלב שהחל מטפטף. היא מיהרה לסלון כדי לשאוב וטפטפה בדרך.
התוצאה המיידית הייתה שהחתולות זינקו על הנוזל והחלו ללקק אותו.
אין דבר מטריד יותר למראה מחתול שניזון מחלב אם. המבטים שהם שולחים לאחר מכן לכיוון המקור לא משאירים ספק ונראה שלא רחוק היום בו אמא'לה אמנם לא תתעורר באמצע הלילה בגלל שהחתולות יעירו אותה, אבל אם היא תקום היא תביט במראה מטריד של חתולה יונקות ממנה בעוד האחרת (שכן את הבחור שלנו הן יחסלו לפני שיתנו לו להתקרב) מביטה במבט של "הכל בסדר, שום דבר לא קורה כאן, move on, אין מה לראות".
רציתי לכתוב משהו תלונתי על החתולות, אבל זה יחשוף את העובדה שאני חנון ונכון לעכשיו אני נהנה ממעמד האימה שאני מפתח.