סתתתאאאם.
עוד לא.
זה גם לא פוסט החתולים הגדול (אין לי כל כך הרבה מה להגיד בנושא אז למה אני לא מפרסמת אותו וזהו?)
החתולים העירו אותי.
זה כל כך מרגיז.
שינה זה מצרך חשוב מאוד בימינו ולמרות שהחצופים קיבלו אוכל לפני שהלכנו לישון, זה לא הפריע להם להציק ולהעיר אותי בהתמדה וכמה שאני עייפה קשה עד בלתי אפשרי שאחזור לישון.
אחד התמקם על הכרית מעל הראש שלי ותלש מה שנשאר מהשיער שלי (אבאל'ה אומר שאפסיק להגזים), אחרת מיקמה את הראש שלה מול שלי והסבירה לי במיאו קצבי שהן מיצו את עניין השינה שלי והשלישית חשבה שזה לא מספיק והחליטה ל"שחק" איתי בשילוב ציפורניים שלה וכפות רגליים שלי - רציתי ל"שחק" איתה ועם איזה חפץ כבד.
כשאמילי ישנה בעריסה איתנו בחדר הייתי פשוט סוגרת את הדלת ומשאירה אותם מחוץ לחדר אבל עכשיו היא במיטה בחדר שלה ואני חוששת שלא אשמע אותה ישר (למרות שגם עם דלת סגורה אני שומעת כל ציוץ שלה).
אני יודעת שהם העירו אותי משינה עמוקה כי כשכבר החלטתי שנמאס לי מהם ושאני יאכיל אותם (למרות שזה מלמד אותם ששווה להעיר אותי) חלמתי שאני קמה להאכיל אותם :(
אולי זה עדיף על פני שיעברו לשירות עצמי...
וקצת עדכונון היה שבוע פרודקטיבי למדי עבדתי שלוש משמרות בימים שלישי, רביעי וחמישי - היא נשארה עם אבאל'ה שלא הספיק לעשות כלום בזמן הזה...