משחקים באבא ואמא

יש משהו שחשוב ודחוף שאעשה ואני מאוד רוצה לעשות אבל אמילי במצב רוח גראוצ'י ולא רוצה לשחק לבד באוניברסיטה אז אני איתה, מסתכלת על מה שאני רוצה ואמורה לעשות, מתוסכלת שזה כל כך קרוב אבל רחוק ולגמרי נגמר לי החשק ללעשות את זה - ואני חשבתי שכבר התרגלתי ללא לעשות.

אין מה לדבר על לעשות סתם דברים שהם לא חשובים או דחופים.

בטעות פרסמתי את הפוסט הזה בבלוג השני.

עדכון מהעתיד (בוקר למחרת)

אבאל'ה לקח אותה לכמה שעות והצלחתי להתקדם יפה במה שאני צריכה להכין.