משחקים באבא ואמא

הכל בסדר, אנחנו נורא עסוקים, אז אין לי זמן לפרסם ולהגיב לתגובות...

עם ההתהפכויות עכשיו, כבר נהיה מאתגר לחתל אותה, אני כבר פוחדת לעשות את זה על השידה ומחתלת באוניברסיטה, לא פעם ניתן למצוא שם תינוקת ערומה למחצה על הבטן - מרוצה מעצמה.

אמילי ישנה מעט מאוד בהשוואה לתינוקות אחרים - שמונה שעות מתוך 24 וערה רצוף את השאר. אבל אנחנו לא נחזיר אותה :)

זה שקמנו לטיפת חלב לחיסון ביום שני שיבש לה את השעות המשובשות שלה והלילה היא שוב נרדמה בחמש לפנות בוקר, אוף - עד שהגענו לשתיים. זה מעייף כל הלילות הלבנים האלה, במהלך היום אי אפשר לישון כמו שצריך, יש אור, רעש (מכסחת דשא וכו'), טלפונים ארורים מצלצלים. מעייף.

האוטו שלי מושבת, לא נהגתי בו מאז הלידה והמצבר שוב נגמר, קל מאוד לתקן את זה, אבל אני לא מצליחה למצוא לזה זמן. עצוב לי לראות אותו מעלה אבק בחנייה ואנשים רעים עקמו לי את הגג (איך הם עשו את זה?).

יש לי בעייה עם לכתוב כזה פוסתלונה כי אני יודעת שכל זה באמת שטויות סתם דברים קטנים ולא חשובים, ממש פינוק.

צריכה לזוז.

אני לא אוהבת לכתוב פוסט נטול תמונות וקישורים...