משחקים באבא ואמא

יום ראשון

סידורים בתל אביב עם אמילי היו חיפושי חנייה והכל. 

להורים שלי להפקיד אותה בידיהם למשמרת.

עבודה לשעה אחת בלבד (זו שעובדת איתי לא יכלה להגיע והבוסים עושים בלאגן כשהם לבד)

לימודים

שוב הורים שלי לקחת חזרה את אמילי (חשוב לא לדלג על השלב הזה) היא ישנה שלוש שעות בלעדי... ולא רצתה לאכול כלום מ-15:30 עד 21:00 קצת הדאיגה אותי. ינקה מצויין כשהגעתי.

חזרה הבייתה

יום שני

אמילי ואני בבית. היה יכול להיות יום רגוע וכיפי אלמלא הייתי כל כך עייפה ורק רציתי לישון, אפילו רק קצת כדי לחדש כוחות, היא מצידה המשיכה כמעט רצוף (נרדמה אולי לחצי שעה) מהבוקר עד הלילה. עשיתי מעט מאוד דברים כי לא היה לי כוח בכלל. כשאבאל'ה חזר מהעבודה השארתי אותם יחד והלכתי לישון קצת, אבאל'ה הרדים אותה - כ-בוד! והעיר אותי אחרי כמה שעות כי אמרתי שאני רוצה לשאוב, שיהיה לה ליום הארוך למחרת (אני תמיד מעדיפה לתת לה חלב טרי על פני קפוא).

יום שלישי

אהההההההה

קמתי מוקדם לשאוב.

עבודה משמרת בוקר (אמילי עם אבאל'ה)

להורים שלי לתת ולקחת דברים

חזרה הבייתה לשעתיים, אמילי עשתה לי טובה ואכלה קצת, בשבילי, למרות שהייתה שבעה.

אכלנו (אבאל'ה בישל) וראינו פרק מדכא בסדרה (עמוק באדמה).

לימודים (אמילי עם אבאל'ה).

סרט (המבוך של פאן) יומולדת עם חברות (מזל טוב ני!). כאן נשברתי. לא הצלחתי להשאר עד סוף הסרט ויצאתי באמצע (או לקראת הסוף, מצטערת ני) החזה שלי התפוצץ והיה לי מאוד קשה לעבור את כל היום בלעדיה וכמעט בלי להניק.

הבייתה לשאוב, בפעם השלישית לאתמול. היא אכלה יותר ממה ששאבתי ואבאל'ה היה צריך להפשיר מנות מהמלאי...

היום

מצפה לי משמרת קשה וארוכה בעבודה (אמילי עם ההורים שלו).

הבית שלי רחוק מהלימודים ורחוק מהעבודה ורחוק מההורים וכל מעבר שורה בפוסט כרוך בנסיעות ארוכות ומעייפות חלקן בזמן שיא הפקקים.

קשה לי עם העייפות. אני רוצה לישון ולישון ולישון עוד קצת.

(היא ישנה יפה אפילו 9 רצוף! (לפעמים) אבל אני משוטטת בעולם ולא ישנה איתה).

אני יודעת מה אתם חושבים, תורידי הילוך, אבל תסכימו איתי שלימודים ועבודה זה חשוב.

הפוסט יותר בשבילי מבשבילכם יוצא שבסוף החודש אני עוברת על הבלוג לראות מתי עבדתי. נכון, יכול להיות שיהיה יותר קל פשוט לרשום את השעות עכשיו :)

לא שלחתי הודעה למנויים כי לא נראה לי שהפוסט הזה חשוב.

החתלתול עדיין מחפש בית