משחקים באבא ואמא

לאור העייפות המצטברת השבוע (ממש קשה לי לחשוב ישר) החלטתי (שוב) במטרה לשמור על שפיות לנסות להוריד מהעומס.

לא לקבוע יותר משני דברים גדולים ליום (עבודה ולימודים זה המון). מרווחים יותר שפויים בין הדברים שאני קובעת, שלא יצא שאני נוסעת ממקום למקום בלי הפסקה (כמו אתמול).

לישון יותר! 

עכשיו כשמסתמנת רגיעה ביקיצות השיניים הכואבות (בלי שיניים באופק) אני רוצה לחזור ולישון כשהיא ישנה (כמו בהתחלה), להיות בבית בשעה שהיא אמורה להרדם (בד"כ כמו ביום הקודם) או שעה-שעתיים אח"כ... (אתמול היא נרדמה ב-23:00 ואני ב-02:00 כי חזרתי מאוחר ושאבתי כשחזרתי) ולהמשיך לישון איתה בבוקר, שזה אומר לקבוע פחות משמרות בוקר בעבודה. זאת שהחליפה אותי כשהייתי בחופשת לידה חוזרת היום מחו"ל. מה שאומר שגם היא תשתלב במערך העבודה שלנו ותוריד ממני משמרות (בהנחה שלא נמחק לה המוח במזרח).

לישון כשהיא ערה (בשחיתות :)), אני לא יודעת איך אפשר יהיה לעשות את זה בפועל, מדי פעם שמישהו (כנראה אבאל'ה, כי להורים צריך נסיעה ולוגיסטיקה) יחליף אותי ואני פשוט אשן ויחדש קצת מצברים. הבעייה הגדולה היא שאני שומעת כל ציוץ שלה ומתעוררת, גם כשאני עם אטמי אוזניים ומאחורי דלת סגורה.

הפסקות שפיות, שיהיה לי זמן לעצמי, שמישהו (כנראה אבאל'ה, הוא כל הזמן אומר לי לקחת הפסקות) יהיה איתה כשאני סתם עושה דברים שאני רוצה (אין לי מושג מה) בעיקר מתמתחת ונהנת מזה שאני לא צריכה להיות ערנית ובק.5 (כוננות הקפצה). כרגע אם אני לא בלימודים, בעבודה וכו' אז אני איתה.

נתחיל מזה. נראה כמה אני אצליח ליישם בפועל...

שיהיה ברור, אמילי מדהימה, משחקת יפה לבד ורוב הזמן לא גראוצ'י בככל. היא לא אשמה שאני מנסה לעשות הכל.