הלימודים שלי משבשים את השינה שלה. אני לומדת יומיים בשבוע עד תשע בערב, היא נמצאת אצל ההורים שלי (בפעם האחרונה היא כבר הסכימה לחזור ולאכול מבקבוק אצלהם) עד שאני מגיעה להורים, מתארגנת ונוסעת הבייתה אנחנו מגיעים באחת עשרה והיא ממשיכה להיות ערה עד חצות או אפילו עד אחת... עד שסוף סוף התחילה להרדם בשמונה-תשע (היו שבועיים חופש כי הלימודים נפלו על חג). אוף.
ביום שלישי נסענו סופסוף לביטוח לאומי לברר מה הבעייה הנפשית שלהם, להפתעתנו הם דווקא היו נחמדים (עקפתי את התור בלי כוונה) ועזרו לנו עם הטפסים של התשלום עבור שלושת החודשים של חופשת הלידה, הכסף אמור להגיע עוד שלושה שבועות.
באשר לקצבת ילדים, מסתבר שהם קיבלו את מכתב הערעור שלי והעבירו לי כסף לחשבון כבר כמה חודשים בלי ששמתי לב. 148 ש"ח לחודש למי שתהה. הסברנו לאמילי שהיא צריכה לבחור בין אוכל לחיתולים כי הסכום הזה לא מכסה את שניהם. מאחר ואני אוכל (תקראו שוב עד שתבינו מה כתבתי) היא בחרה בחיתולים.
אתמול היה יום ארוך מאוד, יצאנו בבוקר וחזרנו בלילה, עם המון נסיעות באמצע ואמילי התנהגה כל כך יפה ! בגלל שלא היינו בבית היה יום ללא מוצקים, אז אמילי לא לבשה תפוח.
תפוחים זה מדליק.
לילה. כולם ישנים. קמנו להנקה לילית (יש מים :)) דווקא נחמד לנו ככה, הכל שקט ורגוע ורק אני והיא בעולם (ואבאל'ה שישן).