לפני שאמילי התהפכה אנשים (משפחה, חברים ובכלל) התעניינו "היא כבר מתהפכת?" עכשיו שאלת השעה היא "היא כבר מתיישבת?"
לאן הם ממהרים כל השואלים האלה?
קשה שלא לחשוב - מה היא אמורה כבר להתהפך, להתיישב, לזחול, ללכת, לרוץ, לעוף?
אני מסרבת בתוקף להשתתף במירוץ הזה. אני מאמינה באמילי שתעשה דברים בזמן ובמקום שתמצא לנכון, ולא מתכוונת לדחוף אותה כמו לדוגמא לעשות לה תרגילים לעידוד זחילה. מצד שאני אני כן קוראת ועושה דברים שחשוב כמו לשים על הבטן מההתחלה גם כשזה התקבל בזעף.
כל זה לא מפריע לנו להיות גאים, להשתולל ולהתרגש כשאמילי התחילה לזחול על השטיח לעבר הכריש שלה. אבאל'ה (היא חיכתה שאצא לעבודה) הגדיר את זה יפה כתאונה שחוזרת על עצמה. היא מרימה את הטוסיק נופלת קדימה, בולמת עם הידיים ואז עוד פעם, בערך.
מצד שני יכול להיות שבגלל שהיא מתפתחת יפה (טפו^3) אני יכולה להרשות לעצמי לא להלחץ מההערות של כולם.
כאמור, לא הצלחתי לצלם.
כמה מילים על = נושא שיש המון מה לכתוב עליו אבל לי אין זמן וכוח אז נקצר לעיקרי הדברים.