משחקים באבא ואמא

לאט אבל בטוח אמילי אוכלת קצת יותר מוצקים, מרססת החוצה פחות מהם.

אנחנו אומרים ש"אין מחייכין בשעת הסעודה" פן תדחף כפית לפה. היא לומדת מאוד מהר ומשתפרת בתגובות הנגד שלה, כמו הבורג מסטאר-טרק.

היינו עושים כאילו אבאל'ה מאכיל אותי בכפית ואני אותו ואנחנו לועסים, נתנו גם לפאזי איש-קריות (כי הוא בוגד בה ובצד שלנו) שיש לו הרבה פה וגם הוא עושה כאילו הוא לועס כשעוזרים לו עם היד ואמילי מחכה שכולם יסיימו כבר ויגיע תורה.

אבאל'ה ממש טוב בלהכניס לה כפית לפה, אני פחות טובה בזה. השיטה שלי היא לתת לה כפית וכמו כל הדברים גם היא תגיע בסוף (הדגש על בסוף) לפה שלה. הבעייה היא שלפעמים הכפית מנוערת מהתוכן שלה ועוצרת בעוד כמה תחנות בדרך ועד שהיא מגיעה לפה כבר כמעט לא נשאר בה כלום.

היא מרוצה מזה שאני שמחה שהכפית בפה שלה. נכון שזה בלאגן (Messy) אבל היא נהנת יותר, אוכלת יותר (היא והבגדים והרצפה והצעצועים) וכיף לי לראות אותה עושה דברים בעצמה.

בתמונה אמילי מאכילה את אמילי והסביבה.                                                                           

אמילי והסנטרים. אפשר לראות את הכפית ביד שמאל שלה. העיקר שיש סינר :)

עדכונון - אתמול הצלחתי לישון קצת בצהריים והיה כיף שחברה (zany ) באה לבקר בערב.