משחקים באבא ואמא

היא מתהפכת על הבטן בלילה

אוף, היא ישנה. כן, מה שקראתם.

ניסיתי להעיר אותה, קראתי לה וליטפתי אותה בעדינות, הסטתי את הוילון וגללתי את התריס מעלה (המנגנון הישן הזה) והיא מצידה התהפכה לצד שני. קשה לי להעיר אותה בדרכים אגרסיביות יותר (לשפוך עליה מים וכו)...

אגב, להעיר את אבאל'ה זה לחלוטין בלתי אפשרי כבר הפסקתי לנסות.

למה בכלל שאנסה להעיר אותה, למה שלא אקפוץ על רכבת השינה ואצבור עוד שעות שינה לעצמי, אני הרי הולכת לישון בכל שנייה שאבאל'ה מפנה לי. התשובה היא שאני לא רוצה שהיא תחזור לשעון לילה וכרגע נראה שהיא בדרך לשם.

[09:10 הפסקה בהקלדה - הלכתי שוב לנסות להעיר. היא התעוררה, משחקת לידי]

עם מוצץ בפה (נדיר בד"כ היא בלי) וזירו ביד

אחרי הרבה יותר מדי לילות בהם הייתה ערה כל הלילה, שעת ההרדמות שלה הוקדמה בהדרגה וכבר הגענו כבר למצב מצויין בו נרדמה בתשע בערב (שזה כמעט כמו שבע בערב של התינוקות המיתולוגיים), אבל בגלל הלימודים שלי ותירוצים אחרים היא שוב נרדמת כל פעם יותר ויותר מאוחר.

ביום חמישי נרדמה באחת וחצי בלילה (כי היו בבית אנשים רועשים). עד כאן, היא עברה את מחסום החצות, משם הדרך ללילה לבן קצרה מאוד.

אז החלטתי להעיר אותה בבקרים, כדי לעצור את ההדרדרות, למרות הקושי וזה שכל האיזורים העייפים במוח (שזה כולו חוץ מחלק קטן שאחראי על הגיון וחשיבה לעתיד) צעקו לי - מה את עושה? תמשיכי לישון איתה!

אתמול היא נרדמה בשעה 23:00 אחרי יום ארוך ומעייף שכלל השתוללות עם אבאל'ה בבריכה (אני שחיתי (כמה התגעגעתי לזה) במקביל במים הקרים בבריכה של הגדולים ועצרתי מדי פעם להציץ עליהם).

אני כל כך לא רוצה לחזור לאותם הלילות, כמה שזה היה קשה נפשית - הרגשתי מבודדת מהעולם וכל כך לבד וקשה פיזית - כשצריך להיות פעילים ביום בעבודה או בלימודים.

התמונות משבוע שעבר (כשהייתה קטנה :) ) אבל מאוד מתאימות לפוסט.

תמונות קטנות כדי שלא יסיחו את דעתכם (יותר מדי) מהטקסט בפוסט P: