השאלה - את עדיין מניקה? (לפעמים מקדימים ואומרים את מילה הפליאה "מה")
התשובה היא - כן.
והשאלה הבאה - עד מתי את מתכוונת להניק?
והתשובה שלי - עד הנצח.
אם בהתחלה כל מי ששמע שאני מניקה אמר שזה מצויין וכל הכבוד, הרי שככל שעובר הזמן אנשים מפסיקים להבין למה אני ממשיכה עם זה אם אני לא חייבת. לא שממש איכפת לי.
אנשים, צאו לי מהחולצה! מה איכפת לכם? כל עוד טוב לי וטוב לה, אז למה שנפסיק?
שמתי לב לתופעה בקרב נשים אימהות (גם שלי ושלו) רבות, איכשהו מגיעים לנושא ההנקה ואז אחרי שאני אומרת שאני ע-דיין מניקה הן מרגישות צורך להגיד לי אם הניקו ועד מתי ו... להצטדק, להסביר, להתנצל או לתקוף ועוד...
דוגמאות: לא הנקתי כי אז התקופה הייתה אחרת/ כי לקחתי כדורים/ כי בזמני לא הייתה מודעות...
ועוד דוגמאות: הנקתי עד גיל שלושה שבועות/חודש/שלושה חודשים - כי חזרתי לעבודה/ כי זה כאב/ כי הוא לא תפס טוב/ כי לא היה לי מספיק חלב...
אני מצהירה כאן קבל עם ועדה שאני לא סוכנת של משטרת ההנקה, אני מניקה מהרבה סיבות, כשהסיבה העיקרית היא שלמזלי הצלחתי להניק וזה מתאים לנו.
אני חושבת שכמעט כל אמא שנתקלתי בה (ולפעמים גם גברים שמספרים לי על אישתם) שהרגישה צורך עז לספר לי אם הניקה ולכמה זמן ואני מבטיחה לכם שלא שאלתי כי אני יודעת שלפעמים זה נושא כאוב (פשוטו כמשמעו) וברור לי שזה לא מתאים לכל אחת.
אני מקבלת את הרושם שהאימהות האלה חושבות שאני שופטת אותן ויש אפילו כאלה שמרגישות מותקפות (ללא כל התגרות מצידי) ונכנסות למגננה תוקפנית של "לי זה לא התאים" לגמרי זכותך! בחיי שלא אמרתי (ולא חשבתי) כלום. אני בטוחה שהציקו להן מספיק בנושא.
כל אחת יכולה לעשות מה שהיא רוצה, הן לא חייבות לי הסבר. אני לא חושבת שהן אמהות פחות טובות אם לא הניקו. אני לא יכולה להדגיש מספיק כמה זה כל כך לא משנה לי.
ושתי הודעות מנהלתיות
שימו לב לשני החתלתולים למסירה מימין
אם אתם יודעים על דירה להשכרה לזוג בגוש דן - דריה תשמח לשמוע
ועוד עדכונצ'יק ששווה פוסט ענק משלו (עד אז פוסט קצרצר)
היא נעמדת עכשיו בכל הזדמנות ולכן הורדנו בטקס חגיגי את התחתית של המיטה, יש אפשרות לחבר את הדיקט נמוך יותר כדי שהמעקה יהיה גבוה יותר (לא חושבת שהייתי מצליחה להסביר את זה באופן מסורבל יותר גם אם היו משלמים לי, הסברים ברורים יותר יתקבלו בברכה).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: