| |
משחקים באבא ואמא
בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 6/2007
יום עם אבא (חלק...3 נראה לי)
רציתי לתת לאמא'לה זמן לעצמה, לישון ולעשות כל מיני דברים שהיא רוצה להכין/לבנות/לנסר/לשפץ/להדפיס/להקליד.
הודעתי להורים שלי, מוקדם יותר השבוע, שאני מגיע אליהם ביום שבת והבוקר שלפתי את אמילי מהמיטה ונמלטנו צפונה.
את פנינו פגשה דלת נעולה, אף אחד לא ענה לי וזה היה עצוב, כמעט. צלצלתי להורים שלי והערתי אותם אותם ובשמחה וגיל נכנסנו פנימה.
אמילי הייתה עצבנית, מאוד. היא הייתה עייפה (היינו ערים מאוחר כדי להיות עם חברים שחזרו אל מעבר לים) ורעבה ואחרי שהחלפנו אותה נתנו לה אוכל.
אחרי זה ישבנו עם סבתא'לה ודברנו ואמילי הייתה מאושרת לשחק עם כל מיני צעצועי חג מולד שאמא שלי אוספת.
אמילי הייתה עצבנית עדיין ולאסבא'לה לקח אותה לסיבוב בבית עד שהיא תרדם.
אחרי תנומה של כמעט שעה, אמילי התעוררה מלאת עזוז ומרץ וזה היה חמוווווד.
הבאנו לה שמיכות ומלא צעצועים - ישבנו בחדר של דוד'לה ויש לו שמזיליון בובות ממש מגניבות בחדר (להזכירכם, זירו היה מתנה ממנו ולאחרונה הזירו שלו עבר אלינו). אחרי ששחקנו בכולם עברנו אל הסלון שם האכלנו את אמילי בעיסת עוף וירקות.
אמילי באופן כללי מאפשרת רק לסבתא'לה מצד אמא'לה להאכיל אותה כמו שצריך במוצקים. זה פשוטהופך למלחמה קטנה כדי להאכיל אותה פה. הפעם החלטתי לא לוותר.
אמא'לה רכשה קרקרים מגניבים לתינוקות. נתתי לה קרקר כזה ואת בן זוגו דחפתי אל תוך עיסת המוצקים. הושבנו אותה על השיש והשענו אותה על הקיר ובזמן שלאסבא'לה בלבל אותה אני האכלתי אותה.
אותה ואת החולצה שלה, החולצה שלי, היד של לאסבא'לה, היד שלי, המכנסיים של אמילי, השיש עצמו, חלק מהקיר, חלק מכבל חשמלי ששכב שם ולא הכאיב לאיש, כלב אחד (מתוך שלושה שהסתובבו שם), עציץ וצלחת שלא הייתה קשורה לעניין בכלל.
למרות המאבקים העקשים, אמילי אהבה את האוכל ומידי פעם עשתה טובה ונתנה לנו להאכיל רק אותה.
משסיימנו את הנושא הזה אמילי עלתה חזרה לסבתא'לה ששיחקה איתה עוד. המשחק היה מוזר. סבתא'לה חבקה את אמילי וצפתה בסרט ואמילי לקחה את השלט והחליפה ערוצים או הגבירה את הסאונד וניסתה להמלט מסבתא'לה שהתעקשה להחזיר כל הזמן לאותו הערוץ. בסופו של דבר אמילי קבלה שלט משלה. היא הייתה מרוצה רק בהתחלה אבל אחרי שראתה שאין לשלט השפעה היא ויתרה על זה (מי אמר חולת שליטה?).
למרות שאמילי הייתה עם הסבתא והלאסבא, לא הצלחתי לעבוד יותר מידי, אבל זה היה כיף לראותה אותה מעללת בהם וסתם נהנית.
קצת אחרי המשחק הזה היא נמנמה לי בידיים וכאשר ניסתי להשכיב אותה במיטה של דוד'לה היא הציצה בעין אחת ועשתה קולות חמודים שהבהירו שהיא לא ממש הלכה לישון.
השעה הייתה כמעט חמש ואנחנו התחלנו להתארגן כדי לחזור הבייתה.
סיכום היום הוא - אמילי היא יצור מרושע הרבה יותר משהיא מגלה.
אבא'לה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: