מחכה לי עוד יום ארוך מלא בסידורים ונסיעות וזה אפילו לא יום שוטטות מלא (כמו שאתמול היה), את רוב הסידורים ונסיעות אני עושה איתה (חוץ מלימודים ועבודה).
אז אין לי זמן לבלוג ובכלל... (קראתי את כל התגובות ואגיב להן בשנייה שיהיה לי זמן)
בשלוש לפנות בוקר אמילי החליטה שזה זמן מצויין להתחיל יום חדש ונאבקה בעייפות עד שש. עכשיו קצת יותר קשה להרדים אותה חזרה בלילה, היא נעמדת במיטה וכשאני מגיעה היא כבר ערה לגמרי ורוצה לשחק.
אמילי מבינה שכדי להשאר עומדת צריךשבכל זמן נתון חלק ממנה ישען (יד אחת, שתי ידיים ואפשר אפילו להרים שתי ידיים אם נשענים עם החזה) על שולחן, ספה, קיר, רגל.
אני לא היחידה שמסתובבת, אמילי כבר מקיפה את השולחן ועוברת ממנו לספה וחזרה שזה מרשים ביותר, היא גם למדה שעדיף לה להתכופף לזחילה הוא להתיישב על פני ליפול אחורה ולהטיח את הראש בשטיח.
זה חמוד.
תיכף אבאל'ה לוקח אותה לסיבוב הופעות כדי שאוכל לגנוב קצת שינה לפני הכל.
הצלחתי לגזור לה את כל הציפורניים :)