משחקים באבא ואמא

המשימה להיום הייתה לדאוג שבסופו החתול ימפמפוני יהיה בנפרד מרוב הפרווה הפרוותית שלו שאמילי כל כך אוהבת לאכול (למעשה זה הייתה המשימה לאתמול כי כבר אחרי חצות, אבל לא משנה).

כדי שזה לא יהיה קל מדי הוספתי עוד כמה פעילויות מסביב.

בבוקר (08:00) הקפצתי את אבאל'ה להרצליה בעיקר כי לקחתי לו את הרכב. בגלל שיצאנו בלי מוצץ-הרכב (משום מה נשאר אצל ההורים שלו) עצרתי להניק כדי להרגיע אותה כשבכתה את ריאותיה החוצה בפקק-מחסום-הרכבת בדרך חזרה ואז גיליתי שאני נעולה איתה במושב האחורי בגלל מנגנון בטיחות כלשהו והייתי צריכה לטפס מעליה (בסל קל באמצע המושב האחורי) כדי לחזור למושב הקדמי.

הגענו הבייתה (11:00), אכלנו קצת (אל תשאלו מה אכלתי ולמרות זאת אבאל'ה לא גירש אותי מהבית), ישנו קצת והתארגנו לצאת (13:30), אם לסחוב אמילי, צעצועים, תיק החתלה, צידנית עם קרח חלב-אם ומוצקים זה לא מספיק מסורבל - הוספתי גם חתול בכלוב (גדול יחסית) ו... ליפסקי כיסא האוכל, שעבר בטקס חגיגי להורים שלי, כי החלטתי שהוא מכוער ותופס יותר מדי מקום לדעתי (הבית שלנו קטן ומלא בדברים) רציתי לקנות להורים ג'וני  שזה בוסטר (הנוכלת כתבה לי שיש כזה) שיוכלו להרכיב על כיסא של גדולים. ג'וני עולה 129 ש"ח וכיסא בומר שחור ומגניב עולה 139 ש"ח. הבומר ניצח וחזר איתי הבייתה.

איפה הייתי, אה כן. אני וחצי בית נסענו אל הספרית, זרקנו עליה את הכלוב עם החתול (14:45) אמילי ואני המשכנו להורים שלי שהתארגנו לשמור עליה מאתמול להיום (לא הגיוני ששלוש בנות יאיישו משרה של שתיים ואף אחת לא תגיע).

שנייה אחרי שצנחתי על הספה אצל ההורים הטלפון צלצל (15:15), זו הייתה החברה שהפנתה אותי אל הספרית, היא אמרה שהם לא יודעים איך לספר לי את זה אבל... נבהלתי, הייתי בטוחה שהיא עומדת לספר לי שהחתול ברח, אבל היא בסך הכל הודיעה לי שהם כולה לא מצליחים לספר אותו כי הוא משתולל, שטויות. בד"כ הוא חתול טוב, בייחוד בהשוואה לאחיות החורגות שלו. טוב נו, אספתי את עצמי ונסעתי לקחת אותו (15:45), מסופר למחצה, הגב, הצדדים וחלק מהזנב מגולח, למעשה נשארה פרווה רק בבטן, ברגליים, בקצה הזנב ומסביב לראש (נו, מקומות מצויינים לשים בהם קראנצ'י קראנץ :) ). כל כך מצחיק לראות אותו ככה, קצת פחות מצחיק היה לראות את הידיים השרוטות של הע. ספרית.

אמרתי לה שזה בסדר ככה ושכבר יהיה שיפור בכמות השערות שהוא משיר בבית ולמרות שהיא התנגדה התעקשתי לשלם לפחות על חצי תספורת. אני וזה המשכנו לעבודה שלי. משמרת ערב (16:00-19:30) ביום עמוס במיוחד ואם זה לא מספיק הצטברה לי ה-מון עבודה משבוע שעבר שבו הצלחתי להגיע רק למשמרת אחת מסכנה, נשארתי עוד קרוב לשעתיים (19:30-21:15) להלחם בהכל, עד שהגעתי לשלב ממנו והלאה הייתי יכולה לעשות רק נזק.

מהעבודה להורים (21:30) ומשם הבייתה. הגענו מותשים (23:00), אמילי אני והחתול שהבין שזה מהימים האלה שאסור היה לו לצאת מהמיטה בבוקר. אנחנו (אני, אבאל'ה והחתולות) צוחקים עליו כל פעם שהוא עובר לידינו, אבל אני בטוחה שפחות חם לו עכשיו והוא תיכף יתרגל חוץ מזה שהוא הצליח לשמור על השיער שלו במקומות שהיו חשובים לו באמת.

הייתם חושבים שאחרי יום מתיש שכזה אמילי בטח תרדם בשנייה שנגיע, אבל היא נאבקה בשינה ונרדמה רק עכשיו (01:40) אין לי מושג מה סוד הערנות שלה, אולי הייתי צריכה לתת לה לנהוג ולעבוד...

איזה יום! לא יודעת איך הצלחתי לשרוד את היום הזה, עם כל הנסיעות, העבודה וכל הדברים שסחבתי. העיקר שהמשימה הושלמה בהצלחה.

מאוד חבל לי רק שבגלל השעה המאוחרת שבה חזרתי לא נסענו למסיבת יום ההולדת בחיפה של דודה ע. (אחות של אבאל'ה) -

מזל טוב דודה ע. !

הלכתי לישון, לילה טוב !

(אולי בטח נוסיף תמונות וקישורים בבוקר

תמונה כאן