הקוראים הקבועים וחדי-העין מבינכם בטח משפשפים עיניים בפליאה - אמילי, בורוד! הייתכן?
התירוץ: אמילי ואבאל'ה היו אצל ההורים שלו שאוהבים להלביש אותה ב... כן, ניחשתם נכון, ורוד. (היי דודה ע.)
אנחנו מצאנו שימוש לורוד הזה, אלה מדי הב' שלה, בגדים שממש לא אכפת לנו שתלכלך בזמן האוכל.
שימו לב בתמונה מתחת לחתולה המדף משמאל (זה שניסרתי לו את הפינה) אמילי פינתה אותו מכל הספרים שהיו עליו, אחד אחד בחנה אותם והעיפה מאחורי הגב, את הספר זה כבר קרא(ע)תי, הספר הזה לא טעים... ואז עמדה בגאווה ליד המדף החשוף והציגה את העיצוב שלה, היא קוראת לזה "ריק".
שניה אחר-כך... ככה יורדים ממנו. אפשר לראות את היד של אבאל'ה שזינק אליה (בכלל אנחנו מזנקים המון) מזל שיש שטיח מרופד דו שכבתי.
אתם יודעים מה אומרים שמי שנפל מהסוס צריך לעלות עליו ישר חזרה (היי זאני).
בתמונה מאחורי אמילי אתם יכולים לראות כבשה פרוותית ו... ורודה!
מה יהיה? נגיד להגנתנו שאנחנו מכירים בזכות הקיום של הורוד כאחד הצבעים בספקטרום, הכבשה והכלב הורוד (עם האוזניים השחורות) הם כל כך נעימים (אין לכם מושג!) כך שהצליחו לשרוד את הסלקציה המחמירה שלנו, שאם לא היינו עושים אותה הכל כולל הכל היה כאן ורוד.
למרות שהמצלמה אמרה שהסוללה נגמרה, שיפשפתי אותה וביקשתי ממנה תמונה באמת אחרונה וחטפתי את השתיים האלה.
מה זה ה"פצע" בראש - קישור במקום להסביר לכל אחד בנפרד בתגובות...