משחקים באבא ואמא

אתמול אחרי הלימודים נסעתי לייצג אותנו ביומולדת של חברה (מזל טוב זאני!!!), אמילי נשארה עם אבאל'ה בבית (ההורים משני הצדדים לא יכולים לשמור עליה).

נהנתי, נורא התגעגעתי לחברות שלי, הן מאוד חסרות לי. א-בל אמילי נרדמה ברבע לתשע (נו בטח כי אני לא בבית) ואני הגעתי הבייתה לקראת חצות וצריכה לקום מוקדם לעבודה. שנאתי את זה שבזמן שישבתי שם ודיברתי איתם לא יכולתי שלא לחשוב על זה שיכולתי לישון, הרגשתי שהמונה דופק, אוף.

אבל אני בהחלט לא מצטערת הייתי צריכה קצת (באמת קצת) זמן שפיות איתם.

אמילי דווקא ישנה טוב (התעוררה פעמיים אבל מי סופר) עד הבוקר, כך שישנתי כמעט כמו בדרך כלל (6 מטכ"לי), אבל המחשבה על זה שיכולתי לישון עוד שלוש שעות... חמדנות לשמה.