| |
משחקים באבא ואמא
בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 10/2007
אין רגע דל - פוסט ספונטני
אני לא יודעת מה בדיוק אני עומדת לכתוב, זה לא שאין לי מה להגיד אלא יותר שקשה לי לסדר את המחשבות (איזה הקדמה). אלו באמת לא מחשבות ברומו של עולם. כרגע אני בעיקר עייפה. אני אשמח לישון, שינה טובה שכזו שאתעורר ממנה שבעה משינה ואז אתהפך לצד שני ואשן עוד קצת בשחיתות. ובחזרה למציאות - ישנו בסביבות חמש שעות (עם התעוררות כמה פעמים) ואני עוד מעט צריכה לזוז למשמרת ערב בעבודה ואחריה פגישה עם לקוחה, זה מצויין שאני גם עובדת במה שאני לומדת, לו רק היה לי זמן וכח לזה.
אני מרגישה בסחרור, עבודה, לימודים, עוד עבודה (בשעות שהיא כבר ישנה) ובין כל הנסיעות האלה זמן בבית עם אמילי שלא הייתי קוראת לזה לנוח. מדי פעם יש הפסקות לשינה ואז קמים וחוזר חלילה. גם לאבאל'ה קשה, גם הוא מעמיס על עצמו. ואנחנו מתעקשים שלא לתת "לזרים" לשמור על אמילי אז היא איתנו או אנחנו איתה כל הזמן, פרט לפעם בשבוע אצל ההורים שלי ופעם בשבוע אצל ההורים שלו (לפעמים פעמיים בשבועות מטורפים במיוחד).
אני מרגישה שאין לי כל כך על מה להתלונן - כי בעייה שלנו, למה אנחנו לא מורידים מהעומס, או לחילופין מכניסים אותה לפעוטון/משפחתון.
אתמול ההורים שלו לקחו אותה מוקדם יותר מהרגיל והתפנו לנו כמה שעות לפני הלימודים שלי, במקום לישון ברחנו לסרט. כמה שהיינו צריכים את זה!
אני לא יודעת מה אני מנסה להגיד. סתם שופכת מחשבות מבולבלות ועייפות. אתם בטח מבינים שאין לי כל כך זמן או כוח לענות למגיבים אבל אני קוראת הכל.
ולידיעתכם, מצאנו את מחבוא המוצצים שלה, היו שם קרוב לעשר מוצצים! במקום הראשון שהיינו אמורים לחפש בו (מאחורי המיטה), היא גם מחביאה לה אחד במגירה, בתיק של אבאל'ה וכל מיני מקומות, שיהיה ליום גשום, ואנחנו חשבנו שיש כנס מוצצים איפשהו וכולם היו צריכים להגיע אליו, או שהיה כנס ונגמר ועכשיו הם חזרו (השתגעתי?).
יום טוב.
תנוחו.
תוספת
לא יודעת למה דווקא היום אני מותשת יותר מהרגיל, היו לי כבר ימים עמוסים יותר עם פחות שעות שינה, יכול להיות שדווקא ההפסקה שלקחנו אתמול הראתה לי כמה מטורף הקצב שאנחנו חיים בו, בלי הפסקה, כבר שנה.
אני רוצה גם להתקלח, צריכה תהיה הגדרה טובה יותר, אבל אי אפשר להשאיר את אמילי בלי השגחה. אני מוכנה לשלם עבור האפשרות להכנס לאמבטיה מרגיעה ומפנקת.
ממש קשה לי לחשוב ישר.
אוף.
אני לא מחבבת את היום הזה בכלל והחלק העוד יותר קשה שלו עוד לפני.
עוד תוספת
אולי היה לנו יותר קל אם היינו גרים קרוב יותר להורים או לחברים כרגע אנחנו גרים בערך באמצע וקרחים מכאן ומכאן אם ההורים היו מעבר לכביש הם היו יכולים לקחת אותה לסיבוב בטיולון ואני הייתי נחה קצת ומחדשת אנרגיות להמשיך עם השבוע הזה.
איזה פוסט ממורמר. מזל שאני לא תמיד ככה...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: