משחקים באבא ואמא

פוסט עייף לפניך.

בחודש וחצי האחרונים עבדתי על פרוייקט בלימודים אז גם בשישי שבת הייתי בנסיעות ולא נחתי, העייפות המצטברת מעייפת ביותר (דא!).

אין מה להשוות לעייפות של שלושת החודשים הראשונים, בהם לא ידעתי מתי נקום ואם נישן - יש שגרה, שגרה עייפה, היא נרדמת מאוחר (אנחנו לא משהו בלהרדים) ומתעוררת פעם-פעמיים בלילה.

אני זקוקה לשינה רצופה, להכנס למיטה ולדעת שאצא ממנה כשימאס לי מלישון, להתעורר ביקיצה טבעית ואז להתהפך לצד לשני ולישון עוד קצת.

יש לי כל כך הרבה דברים שאני חייבת/צריכה/רוצה לעשות ואין לי כוח. אני מרגישה שהכל בבלאגן ולא יודעת מאיפה להתחיל.

שבוע שעבר היה מבחן, עברתי (1/3 נכשלו!) ויש לי עבודת הגשה להגיש ואני בכלל עוד לא סגורה על הנושא...

אני איכשהו עוברת כל יום ואז מגלה שעבר שבוע, חודש בלי שעשיתי דברים חשובים שצריך היה.

בטח שמתם לב שגם הבלוג מוזנח, אני קוראת את התגובות אבל לא מצליחה להגיב.

ובנימה אופטימית - אמילי אומרת את השם שלי (בערך) כנראה שאנחנו משתמשים בו יותר מבמילה אמא :)