משחקים באבא ואמא

כמו הסיפור על זהבה ושלושת הדובים, רק ההיפך.

אמילי התעוררה בבוקר וגילתה ששוב סידרנו את כל מה שטרחה לפזר אתמול. היא נראתה מופתעת, וישר ניגשה למלאכת הבלגון - אז דובבתי אותה:

רגע אחד! אני לא השארתי את זה ככה. מה זה צריך להיות, הפאזל הגדול צריך להיות מפוזר כאן, הלגו הגדול פה.

כן. ככה הרבה יותר טוב. מה יהיה? מזל שאני כאן לבלגן אחריכם.

(למרות שגם אמא שלה עושה עבודה לא רעה בלבלגן בעצמה ויש (אבאל'ה) שיגידו אפילו עבודה מצויינת) 

[הלילה היא (ואני!!!) סופסוף ישנה רצוף (מעשר עד שש וחצי), אחרי אתמול מתיש במיוחד (לי יותר מלה)]