משחקים באבא ואמא

מאיפה להתחיל... בסדר כרונולוגי? מעכשיו אחורה? נתחיל ונראה מה יוצא.

כל משפט זכאי לפוסט משלו, אולי בעתיד.

ההיי לייטס:

ההריון הזה לא קל מבחינה פיזית ורגשית, עליתי יותר במשקל (התחלתי יותר במשקל), הרגשתי חלשה עד חלשה מאוד, אין מה לדבר על שחייה והתעמלות :/ הבחילות וההקאות היו נוראות יותר (אפילו 5-6 פעמים ביום!).

הבירוקרטיה התישה אותנו, כל בדיקה מיוחדת הצריכה אישורים והפניות וטופס 17 ואישור התחייבות. לקבוע תור הצריך לשלוח הפניה בפקס ואז שולחים תוך 10 ימים את הזימון בדואר (כן, בד-ו-א-ר (לפחות לא עם יונה)). בקשת אישור לבדיקה התגלגלה במרפאת נשים קרוב לשלושה שבועות עד שמישהו טרח להציג אותה למנהל המרפאה (שאמור לאשר) והוא אמר שבכלל רופא המשפחה אמור לאשר את זה (קופת חולים כללית).
כל מיני תופעות הריון כמו כאבי גב, רגליים נפוחות (מסכנות צריכות לסחוב הרבה) ופריחה מגרדת שמטריפה אותי בלילות.

הרבה חולשה, הרבה חוסר אונים, הרבה לבד, אבאל'ה עובד ה-מון (מנסה לעבוד פחות אבל לא כל כך יוצא), וגם כשלא כיף לי (באנדרסטייטמנט) במקום לחפש חברה ולשתף יש לי נטייה להתחבא, להתחפר ולחכות שיעבור.

כותרות לפוסטים עתידיים (מנצלת את הפוסט הזה לסידור קלסר היריון, או להיפך)

שבוע 13+3 שקיפות עורפית (רופאה איומה שלא חזרנו אליה)

שבוע 15+3 סקירת מערכות (3D) כליה שמאל שני אגנים מחוברים.

שבוע 17+5 בדיקת דם תבחין משולש

שבוע 23+2 סקירת מערכות מורחבת, חשד ל-VSD שזה חור קטן בלב

שבוע 23+2 המטולוג בוולפסון

שבוע 25+2 הריון בר סיכון (בכלל לא שם מלחיץ) מעקב בוולפסון

שבוע 26+4 המוגלובין 7.4 (לבני אדם 12-16) שהביא ל-3 ימי אישפוז בוולפסון ועירוי ברזל.

שבוע 27~ אקו לב עובר בוולפסון

שבוע  28~ העמסת סוכר

שבוע 29+3 בדיקת דם מיוחדת jak2 mutatiom

שבוע 30+3 ייעוץ גנטי, דיקור מי שפיר פתע בוולפסון, 3 ימים מעצר בית בעקבותיו.
(המון בדיקות דם בינהם)
בהחלט הייתי צריכה את הפוסט הזה לתלונות ולעשות לי קצת סדר בראש.

יש לכם העדפות למה לספר קודם?

ואתמול יומולדת לי :)

אז... איפה היינו

הבטחתי לכם המון פוסטים על המשקפיים, כבר התרגלנו אליהן כולנו.

בבדיקה אצל הרופא אמילי התנהגה מאוד יפה ושיתפה פעולה.

אחרי בדיקה ראשונית הוא שלח אותנו לאחות שתשים לה טיפות עיניים מרחיבות אישונים (אטרופין?) אמילי היתה גיבורה, גם בפעם השנייה אחרי לא זוכרת כמה דקות כשהיה צריך לשים עוד טיפות.

חזרנו לרופא עם אישונים מורחבים (האור הציק לה מין הסתם) אם היו לה משקפי שמש והיינו חושבים על זה היה כדאי שנביא אותן (אבל אין ולא הבאנו).

הוא שם לה מן משקף כזה שיש בו מקום לשים כל מיני סוגים של עדשות שהוא הוציא מקופסת עדשות שנראה שהיתה של סב סבו, ונתן לנו מרשם לאופטומטריסט. 

עוד חצי שנה עוד בדיקה לראות מה המצב. 

וזהו בעצם.

עוד פוסטים בהמשך מתישהו, איכשהו

זה התחיל בזה שעשו לילדים בגן בדיקת עיניים (מטיפת חלב), אחר כך קיבלנו פתק שאומר שהיא צריכה להיבדק אצל רופא.
אמממ... היינו בטוחים שיש כאן אי הבנה שאמילי לא הבינה מה רוצים ממנה, היא הרי לא ממצמצת, לא מתלוננת על טשטוש ולא נתקעת בקירות.
 

קבעתי תור לרופאת עיניים שמסתבר שמקבלת רק ממכבי ומאוחדת ואנחנו בכלל בכללית ואת זה גילינו אחרי שחיכינו בתור ביום חם ובכלל הרופאה הזו היתה מלחיצה ואנטיפא(ס)טית.

אבאל'ה לקח במיוחד חצי יום חופש מהעבודה (הוא נדיר במחוזותינו) זכרתי שליד המשרד של הרופאה (שקרוב לעבודה שלי) יש אופטומטריסט שאני מכירה מהעבודה. נכנסנו אליו, הוא בדק אותה במקצועיות ויסודיות והיה מאוד נחמד. אמילי די שיתפה פעולה ואז הוא פנה אלינו ופסק שהיא בטוח צריכה משקפיים, הופתענו (או לפחות הופתעתי) לאמילי יש צילינדר שזה אומר משהו במבנה העין (לאבאל'ה יש משקפיים). הוא אמר שלילדים חייבים גם בדיקה של רופא עיניים כדי להתאים להם משקפיים, המליץ לנו על מישהו ונתן לה הפנייה עם תוצאות הבדיקה שלו.

בהתחלה אמילי אמרה לנו שהיא לא מוכנה לשים משקפיים. לא נכנסתי איתה לויכוח על זה, הבנתי שהיא צריכה זמן להסתגל לרעיון. אחרי כמה זמן היא אמרה לי שהיא תשים את המשקפיים רק על הבובות שלה (לפחות ברור לה שכן יהיו משקפיים). יום אחד ברכב היא אמרה לי שהיא רוצה עדשות מגע (כמו שיש לדודל'ה שלה, אח של אבאל'ה) מה-את-אומרת, אבל לא פסלתי את הרעיון שלה לחלוטין וקראתי באינטרט שזה דווקא לא נורא ויש ילדים שעדשות כן מתאימות להם אבל גדולים יותר מאמילי, לפחות בגיל 8.

תחזית לפוסטים הבאים (עם תמונות):
הבדיקה אצל הרופא עיניים
קניית המשקפיים
מסיבת משקפיים בגן 
(דברים שהיו ועדיין לא מצאתי זמן וכח לעדכן כאן)

עוד מעט הייתי אמורה לצאת לאימון בסטודיו סי (פעמיים בשבוע), ביום שני לא היה שיעור (יום כיפור להזכירכם) ונראה שאני לא הולכת היום. עד כמה שממש חשוב לי להקפיד ללכת, כואב לי הגב ואני ממש עייפה (היתכן שאני אנושית?), במקום זה מחר בבוקר נלך לבריכה - גם זו פעילות גופנית אך עם זאת הרבה פחות "תובענית" ומים זה כיף.

ביום שלישי בערב הגיע אלינו הבייתה נציג של חברת "תא לחיים" הוא (והחברה) נראה לנו אמין ורציני (כמובן שקודם עשיתי השוואות באינטרנט בין החברות) אז נרשמנו והוא השאיר לנו את ה"ערכה לאיסוף דם טבורי" שתוכנס בטקס חגיגי לתיק לחדר לידה.

בין היתר הם מבקשים בדיקת דם לוודא שאני לא חולה בכל מיני תחלואים (איידס, צהבת בי וסי, עגבת, CMV ועוד משהו) אז נסענו על הבוקר לגניקולוגית שתתן לנו הפנייה לבדיקה הזו ואכן לקחו לי עוד שתי מבחנות הבוקר בנוסף לבדיקת הדם החודשית שאני עושה (מעקב המוגלובין וברזל בגלל הטלסמיה מיינור).

אחרי שניקבו אותי נסענו לטיפת חלב, הותיקה שטיפלה בנו עד עכשיו פרשה וקיבלנו את יפה. עם הקודמת הייתי עושה בדיקת לחץ דם, נשקלת - ננזפת, בדיקת שתן והבייתה.  ליפה יש המון זמן, ולא אכפת לה שאנחנו עייפים, והיא עברה איתנו סעיף סעיף בחוברת מעקב הריון שלהם, היינו צריכים להסביר הכל מהתחלה כשהיא החווירה למראה ערכי ההמוגלובין שלי. היא עברה על שלוש בדיקות דם האחרונות ועשתה לי בלאגן בדפים.

משם הוא נסע לעבודה ואני הבייתה להמשיך לצייר, לצבוע בחדר של פו"ץ - לאכול ולנוח (יש לי הגבלת זמן עמידה) - הצבע יצא כהה יותר משתכננתי, מחר נעשה עוד שכבה בהירה יותר. כן, אני יודעת שאתם רוצים כבר לראות ואני מצלמת את השלבים השונים, אני רק רוצה להגיע למשהו שאני מרוצה ממנו לפני שאני מראה לכם (אתם יודעים, חמור-חצי עבודה).

הולכת לנוח (אפילו אין לי כוח להוסיף קישורים לפוסט).