משחקים באבא ואמא

זה רגע מוזר בו אני מלווה את בייבי אמילי אל תחנת האוטובוס וממתין יחד איתה להסעה.

בכל בוקר אני מעיר אותה, מכין לה אוכל וצועד איתה החוצה. אני אוהב את הטקס הזה. אני אוהב להביט בה כשהיא צועדת עם התיק מאחוריה, צעד אחר צעד בנחישות עם סנטר זקוף והיא מתווכחת איתי שהיא לא רוצה הסעה, שהיא רוצה מונית, או רוצה לנסוע באוטובוס.

היא בכל פעם עולה על ההסעה, והיא מחייכת בבגרות וזה רגע עצוב בכל פעם מחדש ומשמח באותה המידה.

היא עולה ומביטה מהחלון ומנופפת לי ואני עומד ומביט ברכב המתרחק ולא יכול לחכות כבר לאחר הצהריים כשאחזיר אותה הבייתה.

גבירותיי ורבותיי אני הבטתי בבטן והיא חיה.

לא מדבר אתכם אדם חסר ניסיון, ראיתי כבר בטן הרה בחיי וגם כשיש שם תנועות, הן נראות חמודות.

ליה מציגה אופי שמצביע על צורך לכלוא אותה מיד אחרי הלידה ומחקר מקיף של הסיבות שהביאו אותה לפה כי לא נראה שהיא מתכוונת לבוא במטרות שלום. יש לנו פה עסק ברור עם יצור זדוני בעל כוונות מרושעות והחשש הגדול ביותר (והסיבה לכליאתה) הוא שליה תסתדר טוב מאוד עם בייבי אמילי ושתיהן יסיימו את מה שאמא'לה ואני חושבים שהוא חופש.

בייבי אמילי הפתיעה אותנו כי בבטן היא לא עשתה יותר מידי בעיות. היא זזה, לא מעט, אבל לא בצורה שגרמה לנו לרצות להותיר את הבטן מאחור ולרוץ לגבעות.

ואנחנו כנראה נרוץ לגבעות בזמן הקרוב גבירותיי ורבותיי ואני מייעץ גם לכם לעשות את זה בדיוק כי כאשר ליה תצא, הספירה לאחור תחל.

כדי שתבינו את האימה שאנחנו חיים בה אתם צריכים לחשוב על סרטי אימה בהם רואים בבירור ידיים נעות בתוך גופה של האישה (גיבורה או לא גיבורה). אם אתם זוכרים את הסצנה ב"פרקליטו של השטן" בו רואים יצורים זזים מתחת לעור של הנשים אז אתם יודעים למה אני מתכוון.

התנועות של ליה מגיעות בכמה צורות, כולן לא גורמות לנו לחשוב על יצור קטן וחמוד.

יש לה תנועות שגורמות לבטן של אמא'לה לזוז ממקום למקום כאילו ג'ק-בקופסה שעומד להתפרץ החוצה.

יש לה תנועות של גלים ענקיים שנראים כאילו היא רואה מופע ורוצה לעשות גל ואין לה שותפים.

יש לה גם תנועות מהירות ומוזרות, שגורמות לנו לחשוב שהיא חופרת את דרכה החוצה. או פנימה.

לפני כמה ימים ישבנו לראות את הפרק האחרון בעונה השניה של לות'ר (מומלץ), ליה החליטה לעשות כמה תנועות חדשות שגרמו לחלקים שונים של הבטן להתרומם בצורה שגרמה לנו לתהות אם מישהו הסביר לה מה היא אמורה לעשות בדיוק ואם נקודת היציאה הנכונה ברורה לה. אלו לא תנועות חמודות ועדינות גבירותיי ורבותיי, אלו תנועות מאוד ברורות של מרד.

אני מכין ציוד שיעזור לנו להתגונן בפניה. כמה קלשונות, שקים של עפר, לפידים ומיני מתיקה שנוכל לזרוק בתקווה שהיא תרוץ אחריהם ותאפשר לנו לברוח.

זכרו שהזהרתי אתכם.

אבא'לה

היי, אבא'לה שוב.

אתמול, בזמן שישבתי על המחשב ועבדתי לי לתומי, בלי להתגרות באף אחד (אני משקר, תדלקתי מריבת ענק באחד המקומות בהם אני עובד) מכתב פראי הופיעה.

הוא נראה תמים, מעטפה לבנה ופשוטה ועליה השם של בייבי אמילי והכתובת שלנו.

זה עורר את החשד שלי מיד.

אין ספק שמדובר במישהו זדוני שעוקב אחרינו ורוצה להראות לנו שהוא יודע איפה אנחנו נמצאים.

קיוויתי למצוא בפנים אצבע, אבל לא הייתה שם אצבע.

למעשה לא היה שם שום דבר גרוטסקי.

אני מניח שזה אמור היה להיות לי ברור כי המעטפה הייתה לבנה ובלי שום סימן של דם עליה.

אמא'לה שלפה באומץ את המכתב שהיה בפנים.

זה לא היה מכתב כופר.

אני מניח שזה הגיוני. אחרי הכל גם בייבי אמילי וגם אמא'לה היו שם איתי אז למה שישלחו לנו מכתב כופר?

מצד שני, אסור לאבד תקווה.

אמא'לה הקריאה את המכתב.

זו הייתה רשימה (זו עדיין רשימה למי שתוהה. שום דבר קסום לא היה במכתב הזה. גם אם אני מביט בו עכשיו זו עדיין רשימה, אותה רשימה. כמה מאכזב) ובה נכתבו כל הדברים שבייבי אמילי צריכה לקנות לבית ספר.

זה חצי מלהיב וחצי מלחיץ.

אולי רבע מלהיב ושלוש רבעים מלחיץ.

לא יודע.

אני צריך עוד לחשוב על זה.

בכל מקרה, רק אציין ששלשום רציתי שסבתא'לה וסבא'לה ילכו עם בייבי אמילי לקניות לבית הספר אבל אמא'לה אמרה שאי אפשר בלי רשימה.

הטענה שלה הייתה שמה שאני חושב שצריך השתנה בעשרים ומשהו השנים האחרונות.

באמת? שאלתי

ובכן קוראים נכבדים.

לא רק שהרשימה הזו לא השתנתה ובתי הספר מבקשים את אותה כמות של אותן סוגי מחברות אלא שאפילו צבעי העטיפה של המחברות לא השתנו. אלו הם אותם צבעים על פי מקצועות שאני זוכר מבית הספר שלי.

In your face אמא'לה.

אני חוזר לעבוד.

נ.ב - אני כותב פה יותר פוסטים מאשר כתבתי בכל שלוש השנים האחרונות.

(הוא)

ואנחנו לא הולכים לגלות לכם.

זה עתה סיימנו סשן די ארוך ומתיש (חלקית) של חיפוש אחר שמות.

החיפוש כלל גיבורות בספרות, סופרות, יוצרות ונשים מגניבות באופן כללי.

יצרנו רשימה לא ארוכה במיוחד והתחלנו לעבור שלושתינו - אמאל'ה, אבא'לה ובייבי אמילי.

כל אחד ציין איזה שם מוצא חן בעיניו ואחרי שמיינו שוב ושוב והגענו לרשימה של שלוש שמות ממש מגניבים, בחרנו בשם אחר לחלוטין.

אז זהו זה. יש לנו שם ממש ממש מגניב.

משוחררים