משחקים באבא ואמא

לאט לאט

בשבוע שעבר ביום חמישי הייתי באימון הדו-שבועי שלי בסטודיו סי. פעם רביעית שאני מגיעה, פספסתי מפגש אחד, אבל מסתבר שכולן פיספסו (חוץ מאחת) כולל המדריכה. תוך כדי שאנחנו מתאמנות ניגשת אלי המדריכה ואומרת לי "מה קרה שאת בשקט היום?" המומה אך מחוייכת שאלתי אותה "אם בדרך כלל אני ברעש". אז נכון שאני סופרת בעשר, עשרים... ומעירה הערות כשצריך (כמובן) אבל חשבתי שרק אני שומעת אותי :)

בשבוע שעבר התלוותי אליו לקניות בסופר, עבר בשלום למעט אירוע טמטמת אחד (קישור חובה). חלוקת התפקידים הייתה ברורה, הוא שם את המוצרים על הסרט הנע, הקופאית מעבירה את הבר קוד ולוקחת מאיתנו כסף ואני שמה את המוצרים בעגלה. הבעייה - שמתי מוצרים בעגלה בלי שקית... אבטיח, שוקו ועוד. לא חשבתי על איך אנחנו אמורים להעלות אותם הבייתה. הוא ביקש שלא לעזור לו יותר. לא צריך...

אני לא יודעת מתי כדאי שנתחיל: לבדוק ולבחור בית חולים, חברה לשמירת חלבון עוברי (כנרא תא לחיים), קורס הכנה לללידה וכו'

כרגע נראה שנלך על ליס-איכילוב, הרופא מהסקירות מערכות שלנו שם.

אתמול עשיתי עוד בדיקת דם, ערך כדוריות הדם הלבנות (WBC) שלי קצת גבוה מה שמעיד על קצת דלקת, במה הגוף שלי חושב שהוא נלחם, והאם הוא צריך עזרה...

הבוקר ביקרנו בטיפת חלב, היה מעייף, הייתי לא מרוכזת ועניתי קצת לא לעניין כשהיא שאלה אם יש לי בחילות אמרתי "לא" והוא הזכיר לי שעדיין יש לי קצת ושהקאתי לפני יומיים (אין מה להשוות לשליש ראשון)... נראה לי שחשבתי שהיא מציעה לי בחילות ואז התשובה המיידית הייתה לא תודה.

עליתי 2 ק"ג בחודש האחרון, האחות המליצה לי לאכול ארוחות קטנות יותר ולאט. בדרך חזרה משם עברנו במאפייה וממש הססתי אם לאכול את הסמבוסק פיצה עם ביצה קשה, אבל ברגע שהוא היה בידי הגורל שלו נחרץ.

אין חדש באשר לתוצאות בדיקת החלבון עוברי שעשיתי. מחדל.

שליש - שני, שליש - שני !

(צריך לקרוא את שתי המילים בטון של normal view מהסרט Mystery Science Theater 3000 ומי שלא ראה צריך לראות, הפכתי את האינטרנט בחיפוש אחרי קובץ סאונד ולא מצאתי, עזרה מישהו?...) (מוקדש בהמון אהבה למעבר לים)

בשעה טובה בטקס חגיגי, התחלנו חודש רביעי :) (מחשבון ההריון)

הלאה הבחילות ! (חבל שאני אאלץ להלשין עליהן למשטרת הבחילות, על הסתובבות בשליש לא להן)

כמובן שהשמחה מלווה בהמון מחשבות.

יש לי הרגשה שכולם (ללא יוצא מן הכלל) יודעים על הריון יותר ממני. שיש המון דברים שאני צריכה ללמוד ולא יודעת מה ומאיפה.

עד כה, כשדיברו מסביבי על הריון ותינוקות לא ממש הקשבתי. הנושא נראה לי מאוד רחוק, עקרון הכשנגיע לגשר נעבור אותו.

אפילו לא התנדבתי להחזיק תינוקות טריים של אחרים (אלא של מי, בטוח לא שלי).

עוד נושא שמכרסם לי במחשבות הוא עניין התקציב, עושה רושם שתינוקות זה עסק יקר, חיתולים, עגלה, צעצועים (הייתי נותנת עוד דוגמאות אבל אני לא יודעת מה עוד צריך). כמה מקבלים על כלייה בימינו?

חשבתי גם על זה שלא משנה מה נעשה בגיל ההתבגרות ת/יהיה לה/לו אנטי מובנה (built in) נגדנו, אבל זה באמת גשר רחוק.

לרגל שליש שני נראה לי שאני אשנה קצת העיצוב (אם יהיה לי זמן וכוח ואני לא אשכח)

מסתבר שאנחנו בשבוע שישי. זה הגיוני בחישוב זריז 42/7=6...

חישוב השבועות הזה לא משהו בהתחשב בעובדה שהוא מתחיל איזה שבועיים לפני ההפרייה.

סיפרנו לעוד זוג חברים. היה לי חשוב לספר להם גם כי יש להם גור משלהם (מחזור אוקטובר 2005 - שנולד פג <-שמעת על זה נוכלת כאלה שמקדימים את זמנם...) בכל אופן זו בהחלט הייתה הקלה. ביום חמישי נלך לצוד לי חזייה מוצלחת (היי אבי :))

זה היה ביקור קצר למדי - באנו, סיפרנו, אכלנו, הקאתי, התעייפתי ונטשנו.  

מסתבר שאני רגישה (לא יודעת אם זאת המילה שאני מחפשת) לשיחות על מה נעשה עם הילד/ה, ו/או על שלבים מתקדמים יותר בהריון. קודם תנו לי לראות משהו על מסך ולדעת שהכל בסדר.

אנחנו בשבוע החמישי (נראה לי, אם שבוע שעבר אמרו לי שאני בשבוע רביעי). שבוע הבא תור נוסף לגניקולוגית.

ביום הראשון לאיחור נסענו בהתלהבות רבה לחנות הספרים וקנינו כמה ספרי הריון שנראו לנו מקיפים ורציניים. עכשיו אנחנו קצת פחות מרוצים מהם. למה הספר הריון ולידה כותב לי איך אני מרגישה בעקבות כל אחד מהדברים ולא רק זה, גם נותן לי אפשרויות הפוכות לאיך מרגישים (עם הגילוי ועם כל שלב) מנסה לסקור את כל התגובות האפשריות. מה כל כך קשה להפריד בין מידע ענייני לבבל"ת, למה למרוח את הטקסט על כל כך הרבה עמודים "פסיכולוגיים" זה ממש לא מה שחיפשתי. ברור לי שיש עוד נשים שילדו והרגישו דברים אבל אף אחת מהן היא לא אני.

אגב, קנינו גם את האנציקלופדיה להריון ולידה, לאכול נכון בזמן ההריון (בדיקות הדם הראו שאני אנמית) וגברים בהריון שנותן שאלות ותשובות, קצר (יחסית) ולעניין.

אתמול קנינו את הריון שבוע אחר שבוע וממנו אני ממש מרוצה. בדיוק לזה התכוונתי. אני רוצה לדעת למה לשים לב, מה טוב, מה רע. מה יכול לקרות בכל שלב (השמנה, בחילות וכו) באיזה שלב הגור (תמונה לכל שבוע). הוא אישי ואפשר לרשום בו את הבדיקות המתוכננות לכל שבוע. וזהו. לא צריך יותר מזה. תודה.

אתמול אחרי שחזר ממורמר מכך שלא לקחו לו דם הוא החליט לקחת על עצמו את עניין שינויי מצב הרוח של ההריון. כי הוא יכול. צודק אני הרי לקחתי תופעות כמו בחילות, עייפות ואם לא יכריז לא ישאר לו.

[פוסט זה נכתב בעייפות]