משחקים באבא ואמא

נראה לי שהפוסט הזה יעניין רק הריוניות ואמהות טריות אז השאר באמת לא חייבים להמשיך :)
אני אתן לכם אישור להסתובב במסדרון.

מעבר על הבלוג ומה שכתבתי שקנינו ולמה לבייבי אמילי כשנולדה מאוד עזר לי עכשיו להחליט מה לקנות, אז אני כותבת עכשיו לקוראים בבלוג מה קנינו וממה אנחנו מרוצים, בתקוה שיעזור לכם.

חשיפה - אין לנו עגלה!

גם עם בייבי אמילי לא היתה לנו עגלה, המחירים של עגלות מטורפים, האמת היא שאז לא הצלחתי להחליט ולבחור מה יתאים לנו. בסוף נשארנו עם סל קל שמתלבש (עם מתאם) על טיולון ואז לא צריך להעיר אותה אם נרדמה ברכב.

סלקל

מקסי קוזי Maxi Cosines cabriole (שלנו כסוף אפור)
(בלעדי בשילב :/)

ההבדלים בין הדגמים לא מצדיקים את הפרשי המחירים לדעתי, היה חשוב לנו שיתלבש (עם מתאם שעולה 150 ש"ח) על טיולון קוויני שיש לנו.

קוויני זאפ Queeny Zap (שלנו בצבע תכלת)
(בלעדי בשילב (ובלעדי לאתר?))
כאמור זה אותו הטיולון של בייבי אמילי, שיש לנו מלפני כשש שנים

משמש כטיולון מגיל חצי שנה עד 15 ק"ג - השיקולים לרכישה: אחיזת שטח - סתם, התכוונתי לנוח לתמרון, קל לקיפול, משקל קל, מתקפל יפה, נראה עתידני עם שלושת הגלגלים שלו וגם אפשר לשחק כאילו הידיות הם ג'ויסטיק ולירות.

מנשא 

בייבי ביורן סינרג'י Baby bjorn synergy

(נרכש מבייבי סטאר שם הוא זול יותר בלפחות 150 ש"ח בהשוואה למקומות אחרים. היה רק בצבע כחול כהה)

מנשא זו המצאה גאונית, אפשר להסתובב עם איווה כשהידיים פנויות ולא צריך להזהר כל הזמן לא להפיל ולשבור אותה.

הפעם קנינו מנשא מערבי, הקריטריונים לבחירת מנשא היו:
תמיכה לגב, פשוט יחסית, מינימום רצועות וחיבורים, קל ואוורירי ומגיל אפס (New Born)

נסענו יחד ביום שישי כשאיווה בת שישה ימים כדי לראות איך שמים אותו ולוודא שנוח לנו. משם הגענו למרכז ת"א וישבנו לקפה וקוראסון שחיתות לפני שאספנו את אמילי מבית הספר, אמילי היתה כל גאה והראתה את אחותהלכל מי שרק רצה (וגם למי שלא)

[לבייבי אמילי קנינו מנשא קשירה חזק ומכובד, אבל אני הסתבכתי איתו וחששתי שהיא תיפול ממנו ויצא שלא השתמשתי בו כמעט בכלל]

היסנס Hisense

(נרכש מאתר מדי-לינק, השירות היה מצויין)

הקריטריונים: דו כיווני, מחיר שפוי בונוסים: משמיע מנגינות, יש אור, טמפ' בחדר ועוד דברים שממש לא חייבים... באופן מוזר רק באחד המכשירים (יחידת ההורים) יש סוללות נטענות והשני צריך להיות מחובר לחשמל, הסוללות הם לגיבוי.

האינטרקטום נותן לי קצת חופש כשהיא בעריסה, להכנס למקלחת (באופטימיות), להכין לי משהו לאכול (בעוד אופטימיות), אפילו לצאת לחצר עם הכלבים.

הבית הקודם היה מאוד קטן ושמענו את הבכי בכל הבית, כאן ברגע שיוצאים מהחדר כבר לא שומעים אותה, יש לזה יתרונות כמו שאיווה עם אבאל'ה ואני ישנה (כן, ישנה!) בחדר.

אמילי מאוד מתלהבת מהאינטרקום הזה, ודי משגעת אותנו מבית העץ ועוד מקומות ומפעילה לנו מוזיקה כשהיא שומעת את אחותה בוכה...

עוד דברים שקנינו:
סינר הנקה (חשבתי שיהיה משעשע לצייר עליו שדיים אבל אני לא אעשה את זה).

ולא זוכרת כרגע מה עוד.

דברים שנשארו מכשאמילי היתה תינוקת ומשמשים אותנו עכשיו:
הבייביסנס (לא יודעת איזה דגם יש לנו), כריתי ושוב לא זוכרת כרגע מה עוד.

אגב, אנחנו לא משתמשים בשידת החתלה להחתלה בכלל...

[על מה לעזאזל אני מדברת]

לא מתרגשת.

גם ככה אני כותבת בבלוג על מוצרים שקניתי, למה בחרתי אותם, וכו - אפילו יש לי קטגוריה של קניות הריון ואני מקשרת לאתרי החברות כדי שמי שמעוניין בעוד פרטים ורוצה גם יוכל להשיג לעצמו (קרם ממי-קר, כריתי, מכשיר טנס, כדור פיזיוטרפיה, סטודיו סי ועוד)

ובכלל איך אפשר לסרב למי שמתחיל את הדוא"ל שלו ב"מהבלוג הידוע" :)

שישלחו, ננסה מה שנקבל (ניסויים בבני-אדם) ונכתוב לכם שזה מה שהגיע (ממש לא פרסום סמוי) ומה דעתי לחיוב או לשלילה.

וזהו.

מסמכים וניירת

- תעודות זהות של שנינו (אני לא יודעת איפה הת"ז שלי, מישהו יודע אם רישיון נהיגה זה בסדר?)

- קלסר מעקב הריון (בדיקות דם וכו)

- תוכנית לידה

- כסף קטן במטבעות (למכונות משקאות וחברותיה)

- כסף גדול (תמיד טוב שיש לשוחד וכו')

- חשבוניות וטלפונים של מה שהזמנו (מוצצים ושילב)

ללידה עצמה

- מכשיר טנס (aka מטרניטי יוניט)

- ערכת שימור דם טבורי

- שמן שקדים לעיסוי

- באך קרם וטיפות

- משאף אסטמה (רק לי)

- גרביים עבות

- ארטיקים (טיפ שנתנה לנו מישהי בתור לגניקולוגית)

- גומייה לשיער

- מגבונים לחים

- טאמס

- אטמי אוזניים וכיסוי עיניים

טכנולוגיה

- טלפונים סלולריים + מטען

- מצלמות + מטענים + כרטיס זכרון

- אייפוד + רמקולים + מטען

- מחשב נייד + סרטים וסדרות

בגדים

- כותנת שנפתחת מקדימה

- בגד לצאת איתו מבית החולים (עם בטן של חודש שישי)

- פיג'מה

- דברים ללבוש. באופן כללי - מכנס, חולצה בגדים תחתונים.

דברים גדולים יחכו ברכב (אמור להיות בבית החולים)

- כדור פיזיוטרפיה

- כריתי

לאחרי הלידה

- תחבושות הגיניות heavy duty

- תחתוני רשת חד פעמיות

- רפידות הנקה

- שמפו, סבון, מברשת ומשחת שיניים

- מגבת גדולה ו/או חלוק

- נעלי בית

- קרוקס

לפו"ץ

- בגדים

- כובע

- שמיכה

- חיתולים newborn

- סל קל (לא משחררים מבית החולים בלעדיו)

מקרא צבעים

- חשוב (אדום)

- כבר בתיק (כחול)

- חשוב וכבר בתיק (סגול)

תוספת מהעתיד (אחרי הלידה)

בקבוקים -

גם למי שמתכוונת להניק כדאי שיהיו בקבוקים תומכי הנקה (פטמה של זרימה איטית. לנו יש את הטומי-טיפי) במידה ולא יתאפשר לה משום מה להניק,  שבנתיים התינוק/ת יקבל אוכל מבקבוק שיפגע כמה שפחות בהנקה. תינוקות יכולים להעדיף בקבוק (על פני הנקה) כי הם צריכים להתאמץ בו פחות והחלב פשוט נשפך להם לפה.

אני באה אליו ומתלוננת, קצת כואב לי הגב, כבד לי, הרגליים שלי מתנפחות - אם אני עומדת יותר מדי ולא שמה אותן גבוה (רגליים למעלה, על הראש...) - הוא מסתכל עלי, חושב שנייה ואומר - "את חושבת שעכשיו קשה לך? מה יהיה בחודש תשיעי"... (אנחנו בחודש תשיעי!) מחווה לכל אנשי החכו חכו באשר הם.

ועוד שטות - אני פותחת את הארון, בוחנת את ערימת הפיג'מות - חולצות סיום קורס וסתם חולצות שאהבתי ועכשיו הן בלויות מדי, אבל אני ממש מחבבת אותן... מודה לחברות שבאו לעזור לי להפריד את ה"פיג'מות" מהחולצות האחרות. אני בוחרת אחת. היא בקושי עולה עלי ו... היא חולצת בטן.

אני באה לסלון ומודיעה לו - "החולצות שלי התכווצו כולן". אני מרגישה כמו האלק הוגן (עושה תנועה באוויר של קריעת החולצה הצמודה). הוא מודה שכנראה זה אשמתו כי הוא זה שכיבס אותן.

מי שממש רוצה להמחיש לעצמו את ההגבלה בתנועה והחוסר נוחות (לימי) שישים כרית או בלון מתחת לחולצה, המהדרין יכולים למלא את הבלון במים כדי להמחיש גם את המשקל (לצלם ולשלוח לי איך נרטבתם). נראה לי שממש התרגלתי לבטן ומכאן המחסור בתלונות בבלוג. אני כבר לא זוכרת איך היה בלעדיה :)

פו"ץ עם הראש למטה (אני לא מרגישה ראש בצלעות) - שזה מצויייייין. חששתי שהדבר הראשון שהיא תעשה זה להתהפך חזרה.

בסוף אתמול לא הכנתי את התיק לחדר לידה... וגם לא ציירתי על הקיר כמו שרציתי (אני ישנה כשיש אור יום) לפחות נסענו ליד שרה להשכיר מכשיר טנס (קוראים לזה גם מטרניטי יוניט).

נראה לי שבקרוב נאשר כאן הימורים מסודרים על תאריכים מוצלחים ומתי לדעתכם היא תחליט לצאת.

יש לי גם מחשבות על עתיד הבלוג, אם אני אצליח בכלל להמשיך לעדכן. מה שבטוח זה שנצטרך להחליף כינוי...

תיכף כיפור (עובדת מחר משמרת בוקר) ומתחיל חודש אוקטובר ו... ממש בקרוב (פחות משלושה שבועות) נפגוש אותה.

וואו.