משחקים באבא ואמא

שלום לכולם :)

רגע לפני שמכבים פה את האור, חשבתי שיהיה נחמד לתת לעוקבים פה קלוזר וקישור לערוץ היו-טוב של אמילי שהיא כבר בת 11 !

(היא העובר מתחילת הבלוג) ואחותה הקטנה יחד עם אבאל׳ה.

https://youtu.be/1YYqkju81ME

תהנו 

(אמאל׳ה)

איכשהו הדיווחים לבלוג עשו לי סדר בבליל האירועים שעוברים עלינו וזה חסר לי.

כמו כלים בכיור, הצטברו מלא דברים ושוב אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אז מבלי להתמודד עם הפער מאז הפוסטים האחרונים וכל מה שחסר נגיד שיש כיור חדש ונתחיל לעדכן מעכשיו, או לפחות דברים שקרו לאחרונה.

בנוהל הרגיל - אירועים שמגיע להם פוסטים נפרדים אם וכאשר יפורסמו אקשר אליהם:

יומולדת 8 לאמילי בסימן באפי קוטלת הערפדים -
אנחנו צופים איתה בסדרה באפי ובמקביל גם בסדרה אנג׳ל והיא גומעת פרקים כאילו אין מחר, בהתחלה אבאל׳ה אמור היה לתרגם את הבנים ואני את הבנות, בפועל כרגע הוא מתרגם הכל.

מדי פעם אנחנו קצת מעגלים פינות בתרגום מבחינת תכנים שממש גדולים עליה.

הלאווין 2014 ויומולדת לדוד (אח של אבאל׳ה)

לגמרי שווה פוסט נפרד, אני אפילו לא אספר למה הן התחפשו.

פוסט תחפושת איווה

לאיווה היה יומולדת שנתיים לפני חודשיים והיא כבר אומרת המון המון מילים, כולל מילים כמו ערפד :) ו-הצילו (נורא שימושי).

התשובה להמון שאלות היא שלוש או אדום.

אז זה פוסט חזרה קצר, מקווה להצליח לכתוב פוסט הלוואין מפורט.

:)

נכנסתי לבלוג כדי לכתוב את הפוסט הזה, וקראתי בגיחוך את הפוסט הקודם וההחלטה על פוסט ליום - כן, ממש...

טוב נו, לפחות ננסה עם העניין של להתלונן פחות (אי אפשר בכלל לא)

מונסטר היי

אמילי (הגדולה, כבר בת שבע ו-4 חודשים, עכשיו שיש לנו עשרות בנות זה בסדר אם אתם כבר לא עוקבים מה הכינוי של מי), אז אמילי חזק מאוד בקטע של מונסטר היי, מה שאנחנו מקבלים בברכה.

הדמויות משם הם מפלצתיות במידת מה, ליתר דיוק ילדים של מפלצות מוכרות, השמות שלהם גם קשורים להורים ו/או לכוחות שלהם. במידה ובמבחן לאם השנה יבחנו שליטה בשמות של הבובות של הילדה אני אעברו בצבעים מעופפים (אם יהיה להלביש אותה חם בחורץ ולדאוג שתהיה במיטה ב-20:00 אכשל). 

ביומולדת שבע שלה (שהיה אוקטובר) היא התחפשה לדרקולאורה (שניה משמאל) והכנו יחד את התחפושת.

אני מאוד מרוצה מהבובות האלה, שאוכלות את ברבי לארוחת בוקר.

מימין לשמאל:

האולין וולף (הבובה עוצמת עיניים ומיללת האוווו), פרנקי שטיין (לבובה יש שלד מואר!), גוליה, דרקולאורה ולאגונה.

לקח לי המון זמן להעלות את התמונה וגמרתי את הזמן שנשאר לי, אז בזריזות עוד שני נושאים

גומי-לום

אמילי היא מפעל לייצור צמידים, שרשראות ומה לא מגומיות קטנות וצבעוניות שמתחברות אחת לשניה.

ניתן למצוא גומיותיות משוטטות ברחבי הבית, כמו נצנצים.

כולנו קיבלנו צמידים (גם כל המשפחה המורחבת)

באי-ביי

איווה הקטנה אומרת כל מיני דברים אבא (לאו דווקא בהקשר של אבאל'ה), אי-מא, את-זה, א-תה (רשימה חלקית)

האחרון והחמוד ביותר זה הבאיי-ביי עם יד קטנה שמתקפלת בהתאם
(קישור לסרטון למי שישלח בקשה עם מייל [email protected])

המלכה האם יושבת במושב תינוקות מאחור ומנופפת לנתינים בחמידות, עושה באיי-ביי לכל מי שהיא רואה, גם רחוקים ולא מבינה איך הם לא נמסים.

צריכה לסגור, אז עושה פרסם בלי בכלל לערוך

איווה קצת מנוזלת (לא אופייני לה) דוחפת אצבעות לפה ומתלוננת ״אההההההה״ אנחנו חושדים שזה שיניים ושמים לה טי-ג׳ל.

אז שמח כאן בלילות.

בהמשך לפוסט הקודם - בסופשבוע אבאל׳ה חטף את אמילי ואיווה והם הסתובבו והסתובבו מהבוקר עד הערב ואני התנפלתי על המחשב והתקדמתי המון בפרויקט שתסכל אותי. הייתי צריכה את זה.

בשלישי שעבר האלמנה-השחורה באה לבקר ולעזור, נראה לי שהצלחתי להרשים ברמת הבלאגן והקושי (לא סגרתי טוב את הרכב ומישהו, שיחנק, גנב לי את הפאנל לרדיו (מה יש לו לעשות עם זה :( ) ורוקן את התא כפפות, חסרים שני זוגות משקפי שמש ואני לא זוכרת מה עוד היה שם. אני שונאת אנשים).

אבאל׳ה חזר מאוחר ואיווה היתה אקסטרה רטנונית ופינוקית (למחרת הקיאה הרבה אז זה בגלל שלא הרגישה טוב) אבל הצלחנו להכין סלט גדול והזמן עבר יותר מהר - תודה!

יש כמה סדרות פוסט אפוקליפטיות שאנחנו צופים בהן, המתים המהלכים, רבולושיין (רק אני רואה) ועם כל הסכנות שם בעולם (זומבים לדוגמא) מוצא חן בעיני שילדים שם מתרוצצים חופשי ולא צריך להיזהר מרכבים.

מפרסמת וניגשת לטיוטא לראות עם אני יכולה לאוורר ולשחרר פוסטים חשובים שמחכים שם וכבר התייאשו ולא מאמינים שיפורסמו אי פעם.

הצלחתי להגיע למחשב, יש הרבה דברים שאני רוצה לכתוב, אני לא יודעת מאיפה להתחיל... 

איווה משחקת סביבי, אבאל'ה אמור לחזור בקרוב, יש לי רשימה של דברים שאני צריכה לעשות כשיגיע, כאלה שלוקחים לי דקות בלי איווה ושעות כשהיא עלי.

לקח לי עשר דקות להקליד את שני המשפטים האלה :-/

באופן כללי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות ולא מצליחה. חלקם ממש חשובים ודחופים, לדוגמא: שיננית (קבעתי תור והתארגנתי והכל והתקשרו לבטל כי היא חולה), להצטלם לרישיון נהיגה (נדחה כבר למעלה משנה)... חלק שטותיים ולא חשובים בכלל. 

רוב הדברים שאני כן עושה מתחלקים לעשרות (לא הגזמתי...) תתי שלבים, לדוגמא: יום אחד אני קונה את מה שצריך, יום אחר אני מחברת, יום אחר אני צובעת וכו ומתקדמת לאט לאט (אם בכלל) 

במקום פוסט אמיתי נעשה עוד פוסט של ראשי פרקים עם נושאים שהייתי רוצה לכתוב עליהם

מסגרת/בייביסיטר/מטפלת

כרגע אנחנו איכשהו מתמרנים, כשאני יוצאת לשלוש משמרות מסכנות בעבודה שמחוץ לבית, איווה (ואמילי אחה"צ) נמצאות עם אמא שלי או עם אבאל'ה, היתה לנו בייביסיטרית די מוצלחת לבוקר בשבוע אבל היא מצאה עבודה אמיתית (עם אמילי משכנו ככה עד כמעט גיל שנתיים). 

אז אנחנו מחפשים, ובמחפשים אני מתכוונת שאני מתלוננת ומקוה שמרי פופינס תצלצל בפעמון הדלת  (הוא מנותק, אבל הכלבים ינבחו אז נדע שהגיעה)

אגב, צפיתי בסרט עם אמילי והיא אומרת די יפה סופרקליפרגייליסטיקאקספילדושס :)

זה שאנחנו לא סגורים על לכמה שעות נצטרך מטפלת מן הסתם מקשה עלינו את החיפוש.

מאיזה גיל לדעתכם תינוקות/פעוטות צריכים חברה של ילדים אחרים?

פוסט המלצות/תובנות/הפקות לקחים

דברים שלמדנו מגידול אמילי ועשינו שונה עם איווה וטוב שכך... 

פוסט על דברים שלא הבנתי עד שאמילי נולדה.

פוסט על תופעת הסדר

סדר זה משהו שלא בא לי בטבעיות, אני מזהה סדר, אני פחות רואה בלאגן. מרגיז אותי שאני צריכה לקנות שוב משהו שאני יודעת שיש לי כי אין לי מושג איפה זה. אז אני חוקרת את תופעת הסדר - המסקנות העיקריות שלי עד כה הן:
נראה מסודר ומסודר זה לא אותו הדבר

החוק הראשון של הסדר (על פי החברה זאני ובכלל) הן שלחפצים צריך להיות מקום, אז בשלב ראשון ארגנתי קופסאות ומגירות ועכשיו צריך שהחפצים גם יגיעו אליהם.
 

נראה שנגמר לי הזמן מחשב.