משחקים באבא ואמא

צולם בערב

החדר של אמילי, משמאל לימין.

וילון בצבע סגול-כחול שקוף והאור שעובר דרכו צובע את החדר.

על הרצפה בגדים שקטנים עליה וכנראה נתרום.

ארגז מטמון אדום מאיקאה עם עוד צעצועים בפנים.

על הארגז - גראמפי זועף לו.

כיסא נדנדה ישן משופץ שחשבתי שאניק עליו, אבל אני בעיקר מניקה על הספה בסלון...

על הכיסא - גארפילד מדושן לו.

על הקיר קצה הזנב של וירה.

מיטה.

על המיטה - עיגולים לכביסה מלוכלכת מאיקאה.

צולם בבוקר

מצא את ההבדלים

אני כבר מזמן רוצה לצלם את החדר שלה. לפעמים הנושא החם הוא סתם תירוץ.

עוד פינות באדיבות שצה.

ברור לכם שאצלנו לא תמצאו פו-הדוב, לבבות וכו'...

בסוף ירדנו מרעיון הרעים של דיסני (אותם נדפיס לה על חולצות) וגם לא הדרקון שאני אוהבת שנמצא בספר שהחברים מעבר לים עזבו הכל ושיגרו אלינו (מצטערת, אני נורא מעריכה את זה) ובחרנו יצורים אנונימיים שהם חמודים אך עם זאת יש בהם קשיחות (adittude) עם ניחוח גוטי מאגניב.

לפני - הקיר החשוף

את השדה(?) הזו מצאתי באתר של ניאופט (יש שם המון יצורים מוצלחים) קוראים לה וירה (Vira).

כמו שאתם רואים בצד שמאל בתמונה - הגדלתי קצת, הדפסתי (מפוקסל כל כך) וציירתי לפי הקטן רק בגדול.

קודם בעיפרון ואח"כ עברתי על קווי המתאר בשחור.

וזאת מסילה (Masila) (את הזנב אני הוספתי :) )

זה השלב בו כבר צבעתי - עיניים, קרניים, מגפיים ובגד. 

בדיעבד אולי הייתי צריכה להתחיל עם השטחים הגדולים ואת הדברים הקטנים והצבעוניים לצבוע בסוף...

מה דעתכם?

(אני לא באמת שואלת מה דעתכם, כבר ציירתי וצבעתי ואני לא מתכוונת למחוק ולצייר משהו חדש, אז רק תגובות מתלהבות בבקשה :))

בקשר למפחידוּת, תחשבו על זה שהיא תגדל איתן ולא תהיה לה שום סיבה לפחד מהן. להיפך אני בונה על זה שהן תגרשנה מפלצות וישמרו עליה.

עוד מעט הייתי אמורה לצאת לאימון בסטודיו סי (פעמיים בשבוע), ביום שני לא היה שיעור (יום כיפור להזכירכם) ונראה שאני לא הולכת היום. עד כמה שממש חשוב לי להקפיד ללכת, כואב לי הגב ואני ממש עייפה (היתכן שאני אנושית?), במקום זה מחר בבוקר נלך לבריכה - גם זו פעילות גופנית אך עם זאת הרבה פחות "תובענית" ומים זה כיף.

ביום שלישי בערב הגיע אלינו הבייתה נציג של חברת "תא לחיים" הוא (והחברה) נראה לנו אמין ורציני (כמובן שקודם עשיתי השוואות באינטרנט בין החברות) אז נרשמנו והוא השאיר לנו את ה"ערכה לאיסוף דם טבורי" שתוכנס בטקס חגיגי לתיק לחדר לידה.

בין היתר הם מבקשים בדיקת דם לוודא שאני לא חולה בכל מיני תחלואים (איידס, צהבת בי וסי, עגבת, CMV ועוד משהו) אז נסענו על הבוקר לגניקולוגית שתתן לנו הפנייה לבדיקה הזו ואכן לקחו לי עוד שתי מבחנות הבוקר בנוסף לבדיקת הדם החודשית שאני עושה (מעקב המוגלובין וברזל בגלל הטלסמיה מיינור).

אחרי שניקבו אותי נסענו לטיפת חלב, הותיקה שטיפלה בנו עד עכשיו פרשה וקיבלנו את יפה. עם הקודמת הייתי עושה בדיקת לחץ דם, נשקלת - ננזפת, בדיקת שתן והבייתה.  ליפה יש המון זמן, ולא אכפת לה שאנחנו עייפים, והיא עברה איתנו סעיף סעיף בחוברת מעקב הריון שלהם, היינו צריכים להסביר הכל מהתחלה כשהיא החווירה למראה ערכי ההמוגלובין שלי. היא עברה על שלוש בדיקות דם האחרונות ועשתה לי בלאגן בדפים.

משם הוא נסע לעבודה ואני הבייתה להמשיך לצייר, לצבוע בחדר של פו"ץ - לאכול ולנוח (יש לי הגבלת זמן עמידה) - הצבע יצא כהה יותר משתכננתי, מחר נעשה עוד שכבה בהירה יותר. כן, אני יודעת שאתם רוצים כבר לראות ואני מצלמת את השלבים השונים, אני רק רוצה להגיע למשהו שאני מרוצה ממנו לפני שאני מראה לכם (אתם יודעים, חמור-חצי עבודה).

הולכת לנוח (אפילו אין לי כוח להוסיף קישורים לפוסט).

תיכף מגיע אוקטובר ואני כבר שבוע לתוך החודש התשיעי (תאריך לידה משוער, כמה ימים אחרי סוכות). אני כל כך רוצה לפגוש אותה כבר !

היום צפויים לנו טיפת חלב וביקור התפרצותי (ללא תור) אצל הגניקולוגית, היא אמרה שהיא רוצה לראות אותנו מדי שבוע  - תחזיקו לנו אצבעות שפו"ץ עם הראש למטה כמו שצריך.

אמור היה גם להגיע נציג של חברה תא לחיים לאיסוף דם טבורי להחתים אותנו ולהביא לנו ערכה - אבל הוא התקשר להגיד שיש לו דברים חשובים יותר ויגיע אלינו רק ביום שלישי. זה יתן לי זמן לנסות לברר בפורום איזה קבוצות קנייה יש ואם אני יכולה להצטרף אליהן ולקבל הנחה...

אתמול בלילה, או יותר נכון לפני כמה שעות כשהלכתי לישון הרגליים שלי היו ממש ממש נפוחות מנוזלים (הטבעות בידיים כבר עברו לזרת), זו הרגשה מעצבנת שכזו - נמלול. הוא הכין לי חליטת פטרוזיליה (מים חמים ועלים) הוספתי כפית מונוסדיום גלוטמט (אבקת מרק) כדי שזה יהיה בר שתייה.

עכשיו כפות הרגליים נראות הרבה יותר טוב, או יותר נכון פחות נורא.

יצא שהשבוע עבדתי משמרת אחת בלבד, רק ביום רביעי משמרת בוקר. החדשה השתלטה על העבודה ועובדת יפה עם זו שחזרה מחו"ל, אני גאה בהן על זה שהן מקפידות לעשות דברים כמו שפקדתי עליהן. היו דברים ששכחתי שביקשתי וגיליתי שהשאירו לי כמו שצריך  :)

בתכנית להיום לנוח. הוא בייחוד שעבד מאוד קשה השבוע ומתרוצץ המון. צריך גם להכין תיק לחדר לידה. לעשות את כתם הצבע הראשון על קיר החדר של פו"ץ (כמובן נצלם) עד עכשיו ציירתי בעיפרון ואפשר עוד להזיז לכאן או לכאן, אתמול קניתי צבעים שווים ומכחולים ואפשר כבר להתחייב ולצייר באמת - כדאי לעשות את זה באור יום כדי שהצבעים יצאו כמו שצריך.

עוד 59 כניסות ל-20,000 תצלמו לי מסכים? (כמו פעם... :) פינקתם אותי, עכשיו התרגלתי לזה)

יש סלון. פחות אנשים יכולים לשבת בו מאשר בקודם (כמו שהבוס שלי אמר כשתייעצתי איתו - זה שאת מסיעה לפעמים אנשים לא אומר שאת צריכה אוטובוס), ומכך נובע שהוא תופס פחות מקום בסלון הקטן שלנו, מתאים ונוח - אנחנו רק מקווים שהחתולות לא יחגגו עליו.

הארון לחדר של פו"ץ, שעבר איתנו מהדירה הקודמת, הורכב ברובו, אתמול בחצות (הוא בצבע מוצלח תראו כשנעלה תמונות). נראה לי שהשכנים כבר לא מחבבים אותנו יותר.

אני לא מצליחה להרדם. לא נוח לי בכלל על הצד. אני אפילו לא יכולה להתהפך מצד לצד בקלות וצריכה לתכנן איך לשכב לפני שאני נכנסת למיטה. לוקח לי שעות (ממש שעות) להרדם רק כשאני מגיעה למצב של מותשת לחלוטין :(

היום באחת עשרה יש לנו תור לגניקולוגית נבדוק אם פו"ץ טרחה להתהפך ואני חושבת ששוב נעשה הערכת משקל.

התוכנית להמשך היום לנסוע לתל אביב לעבודה (הוא) לסידורים (אני בחופש) ובלילה בריכה (יהיה לנו כוח?) ורק אז מבצע חתולות.

נראה שהחג הולך להיות ממש מעייף, אנחנו צריכים לקחת את המשפחה שלי בשני רכבים למשפחה שלו (צריך לעבור את רוב כביש החוף) והרי ידוע לכל שפקקים של חג זה כיף...

וזהו.