משחקים באבא ואמא

במסיבת הלוואיין איווה (הקטנה) חופשה (פ דגושה) לטובי התינוק מסרט החובה המבוך,
ראינו את הסרט (באפריל) הציטוט הנבחר אמילי (הגדולה): ״אם הוא מלך הגובלינים למה הוא לבוש כמו ערפד?״ (זה עוד לפני שצפתה בבאפי).

אגב, לאמילי היה קשה עם החטיפה של התינוק (בתור אחות גדולה לתינוקת).

↑ הכלבה שבתמונה לא שלנו, היא רק היתה אורחת אצלנו :)

המסיבה תוכננה בהתרעה מאוד קצרה אז לא הספקתי למצוא בגד ממש זהה. הכי קרוב שמצאתי היה עם פסים כתומים וטיגר, אז עם לורד עבה במיוחד עברתי עליהם אחד אחד (המון עבודה) וצבעתי גם פסים לבנים ואדומים על טיגר שהציץ מהאמצע כדי שיטמע ברקע.

הבגד בשלבי ההתעללות:

כדורי הקריסטל - כדור שקוף כזה שאפשר לפרק לשניים ולהחזיר, באמצע שמתי שתי תמונות שהדפסתי (והמדפסת הסכימה להסכים תמורת חתימה קטנה על חוזה עם השטן) הוספתי נצנצים מוצלחים, דבק וטאאאדדדם :)

איווה כטובי ↓

הטובי המקורי מהסרט ↓

קישור לאיזה תחפושת

היה שלב שבו תפסתי את עצמי ואמרתי לי - על מה חשבת שהתחלת להכין תחפושת שלמה של דוב, אין לך זמן ומשאבים לזה...

(החברה המעצבת שלי עזרה לי בתפירת האוברול והריצ'רצ'ים :) )

אף

זנב

כתר - מזהב אמיתי. (סתם לא)

אוזניים

כפות ידיים

התחפושת פרוסה על הרצפה כמו שטיח פרוות דוב :)

קשה לי ללהגיע ללכתוב בבלוג...

אמילי התחפשה למרידה מהאמיצה - בשמלה ירוקה, פיאה ג'ינג'ית מתולתלת ועם קשת וחצים (מדיסני).

אני התחפשתי לדובה - אולי אצליח לפרסם פוסט עם שלבי ההכנה של התחפושת
איווה חופשה לאחת משלושת הדובונים - את התחפושת תפרה לה החברה אילה שהיא גם מעצבת על.
(אני יוצאת מגידרי לא לספיילר פה את הסרט יותר ממה שחייבים) 

צילום: הצביץ

אז אחרי שהדאגתי אתכם בפוסט בקשת העזרה, נעבור לשטויות - 

להניק זה מצמיא, מאוד, בקבוקי פלסטיק לא ישרדו את הכלבים שכאן ואני יותר סומכת על זכוכית מבחינת לשטוף אותם במים ממש חמים בלי שיתעוותו.

באופן אידיאלי הבקבוקים האלה מחכים על השיש מלאים במי-תמי4, בפועל הם לרוב מתגלגלים ריקים מתחת למיטה או ליד הספה... :/

אגב, אני לא ממלאת את הבקבוקים עד הסוף כי אז זה ישפך עלי ועל איווה כשהם יהיו בזווית, דברים שלומדים בדרך הקשה.

על הבקבוקים הדבקתי סרטי וואשי-טייפ שזו התמכרות חדשה שלי... גיליתי אותם בחנות שוקה (גילוי נאות החנות של מישהי שלמדה איתי בתיכון), ראיתי אותם לראשונה בפייסבוק שלה וחשבתי שהם עבים יותר, אז כשראיתי אותם בחנות אמרתי למוכרת הנחמדה שאחזור כשיגדלו (הם בערך בעובי של מטבע שקל ומסביב לבקבוקים זה שלושה מקיפים אחד מעל השני).

עכשיו יש לי כבר יותר מהם, אבאל'ה מודאג... כיסיתי בהם גם שעון ועוד קצת דברים אולי אצליח להעלות תמונות, הם בהחלט משדרגים דברים :)

ביום שישי (לפני שבוע) התקיימה אצלנו מסיבת הלוואין ומסיבת יומולדת לאחיו של אבאל'ה, שנדיר שהוא בארץ.

מבחינה קישוטית חשבתי שיהיה לנו את כל הסטאף של המסיבות הקודמות, אבל בגלל כל מיני מעברי דירות זה נשאר בארגזים שאין גישה אליהם.
אז מצאתי את עצמי יום לפני המסיבה יושבת ומציירת על קרטונים, גוזרת ולמחרת כשאיווה היתה עם אבאל'ה צבעתי בספריי שחור.

זה היה מאוד מתסכל - על כל עשר דקות עבודה היה שעה וחצי הנקה/החלפה/הסתובבות עם איווה במנשא... (בערך, כן)
מכיוון שהייתי מאוד מוגבלת בזמן אז התחלתי עם הדברים הגדולים, עם הלצייר בעיפרון כי דברים לגזור ולצבוע בשחור אפשר לתת למישהו אחר לעשות. 

ביום שישי בצהריים נסעתי לזמיר טריקים ברמת גן (שימח אותי שהמוכר זכר אותי) היה נחמד לעשות קניות של קורי עכביש, יד כרותה, עטלפים, עכבישים, נחשים ודם :]
הייתי מאוד לא מרוצה מזה שרוב הרעיונות שלי למסיבה נשארו רק רעיונות, אבל אבאל'ה טוען בתוקף שיצא מוצלח.

במסיבה אני הייתי עם תחפושת סאלי מפורים של לפני שנתיים, אבאל'ה היה ערפד, אמילי היתה מונונוקי :)

מספיק דיבורים יותר תמונות:

שלטים לבביים ומזמינים לתלייה על השער לחצר ולדלת הבית.

צלליות - חתולים, עטלפים, עורבים, עכבישים וכפות ידיים

הבוגי מן

נוספרטו, בתמונות הקטנות שלבים בהכנה.
הדלת הימנית היא לחדר של אמילי והשמאלית לחדר השינה שלנו. אפשר גם לראות קצת את העריסה של איווה שבד"כ איתנו בחדר. 

קילר באני - אם זה לא ברור מהתמונה אז זו אצבע ולא גזר...

והטעים לסוף - אנחנו:

איווה מסרבת להיות אוכל לאבאל'ה.

נראה כאילו חטפתי אותה מהערפד הרשע...

(5)
כמה סנטרים יש לי כאן... אבל רואים כאן כמה שאיווה חמודה אך קשוחה

אגב, אמילי (בת 6) כבר גדולה מספיק בשביל לא להרשות לנו להראות תמונות שלה ולספר סיפורים שלה...

הבלונים ביום שאחרי

למקרה שלא ברור מהתלונות למעלה - היה כיף! :) מסיבה זה תמיד תירוץ נהדר ללפגוש הרבה אנשים טובים שאנחנו מכירים. למרות שבקושי אפשר לדבר איתם כמו שצריך.

אם אתם חברים שקוראים כאן ונעלבים מזה שלא הוזמנתם, אז זו היתה מסיבת יומולדת של אחיו והוא הזמין חברים שלו (שרובם גם חברים שלנו). 

ועדכונים שוטפים, כשלא רק מסיבות אצלנו...
אמילי עם וירוס בטן ומיום רביעי לא היתה בביה"ס (שווה פוסט נפרד). האוטו שלי היה בתיקון שבוע (אחרי תאונה קלה :/), הטלפון שלי נפל והמסך שלו נסדק...
אתמול נתקענו עם הרכב בדרך חזרה מאזכרה בדרום, בכביש 25 המפותל והמפחיד שליד ים המלח :/

אבל בסך הכל אנחנו בסדר גמור.

הקוראת והמגיבה מיקה גיל הסבה את תשומת ליבי לזה שאיכשהו (כנראה על התמדה) הגענו לרשימת הפעילים (הבלוג השני מהסוף), רוצו לראות לפני שמישהו דוחק אותי החוצה :) 

מפרסמת לפני שישראבלוג יעלים את הפוסט הזה, שלקח לי יותר מדי זמן להרכיב.