משחקים באבא ואמא

הקבועים כבר בטח יודעים שאין אצלנו רגוע, יש משוגע יותר או פחות.

החודש האחרון היה סחרור מטורף, עבדתי המון משמרות (האחרות בעבודה הן סטודנטיות ובמבחנים) ואבאל'ה היה הרבה עם הבנות.

בתחילת הקיץ אמילי היתה בקייטנה שביקשה, היא ננעלה על יום פעילות אחד שהבטיחו להם חיכתה לו  והיתה מאוד מאוכזת. היא גם רבה עם חברה טובה שלה, נקוה שזה הפיך. כשאתה קטן (בעצם לא רק) הדברים האלה גדולים.

איווה במסלול המהיר, למדה כבר להסתובב ולרדת מספות ומדברים גבוהים שהיא מטפסת עליהם ו... היא הולכת! ממש הולכת, המון צעדים והיא פיצית (בסביבות ה-7 ק"ג) זה כל כך מצחיק לראות אותה הולכת ממקום למקום.

עוד דברים שהיא לומדת להכניס דברים לקופסאות, לסגור עם פקק בקבוק וכאלה והיא גם מדברת איתנו - היא אומרת (כבר הרבה זמן "אה-זה" (את זה He-Ze) המושג הכי שימושי שאפשר להסתדר יפה בעולם רק איתו, היא אומרת "א-תה" (ATA) אפשר לנהל איתה שיחות שלמות רק עם המילה הזו בלחש, בקול רם ובצעקה מרשימה אאאאאתתתתתתתהההההה שלא ברור מאיפה הגוף הקטן שלה מוציא את הקול הזה.

כשמעצבן לה (על מה חשבתי כשרצתי לשרותים לדוגמא) היא אומרת בטון הכי עצוב ששמעתם אי פעם "א-זי-זי" A-Zi-Zi (הוא האינגי החדש) ממש סרט טורקי.

אני חייבת לזוז מהמחשב (אני בעבודה, המחשב שלי בבית מעלה אבק מרוב שאני לא מגיעה אליו בכלל).

מה שלומכם אתם?

טפו וכאלה

השן יצאה לפני כמה שבועות, הדירה שינה מעיננו.

בזמן שהתלוננתי כאן על כל מה שאני לא מצליחה לעשות והדאגתי אתכם (תוך התעלמות מכל הדברים הטובים שיש לנו פה). 

איווה גדלה ועושה מיליון דברים - אנחנו גאים :-)

מתהפכת - חדשות יום אתמול. בטן-גב וחזרה חופשי והתקדמה ככה לאן שבה לה. מושיטה יד ומושכת אליה את חפץ היעד ואז מסתובבת אל הבטן כשהוא בידיים שלה, להמשך חקירה (וטעימה).

זחילה - היה לנו בערך יום אחד של זחילת תולעת לאחור, הקטנה הבינה שזה לא מקדם אותה ואחרי שהשתלטה על עניין העמידת שש, היא כבר מתקדמת יפה מדי אל מה שהיא מחליטה שהיא רוצה.

מתיישבת - אחרי שלב ביניים של חצי ישיבה שני קוראת לו Draw me like one of your french girls

עמידה - כן! היא בת שישה חודשים וקצת והעקשנית הקטנה מושכת את עצמה, עם שלב ביניים של לעמוד על הברכיים ואח"כ עמידת שפאגט - תוך שהיא מחזיקה בדברים ומעקים ולומדת בדרך הקשה שזה לא רעיון טוב לעזוב את שתי הידיים וגם שיש חפצים שאי אפשר לסמוך עליהם שיחזיקו אותה (תיקים לדוגמא). ראו תמונה

לא ברור לי לאן היא ממהרת...

גם בחזית המוצקים יש התקדמות, איווה כבר מחזיקה ואוכלת בייביביס, יש בטעמים רגיל, גזר ובננה (בנוסף לירקות ופירות מעונים) להשיג בסופרפארם. 
אני עדיין התזונה העיקרית שלה. 

חרדת נטישה - איווה מזהה פרצופים וכבר לא מחייכת לכולם. היא גם לוקחת קשה את זה שאני נעלמת לה, כי מבחינתה זה לתמיד (שווה פוסט נפרד). לפעמים היא מוכנה בכל זאת להסתפק בתחליפים - אבאל'ה ואמא שלי.

דיבורים פה - קישקושיאדה :) אמילי מדברת איתנו, לה ברור מה היא אומרת, לנו קצת פחות. היא משלבת כל מיני דה-בה-אה-גה בחמידות רבה. אנחנו מנסים לתקשר חזרה. לפעמים גם נפלטת צרחה מרשימה שלא ברור איך יצור כל כך קטן מסוג להפיק אותה ונראה שהיא בעצמה מופתעת ממה שיצא, ניסויים במיתרי הקול.

בפינת השמאלית למעלה אפשר לראות את יד שמאל שלי (ימין מצלמת) בכוננות נפילה.

כתבתי בכותרת שיש תמונה (עוזר לי לחפש אותן אחרת, אבל כדי שלא תתאכזבו הכנתי אותכם שהיא מאחור).

למרות שזה פוסט איווה אפשר גם עדכוני קצת אמילי

אמילי פאקינג קוראת וכותבת, זה מדהים :)

היא קוראת (לאט ובקול) גם את התרגום (כשמקפיאים בפאוז את התמונה), אפשר לכתוב לה דברים והיא גם כותבת לנו. הדבר הזה פשוט נהדר.

לאמילי יש עוד זוג משקפיים - זה כבר הרביעי... (לזוגות האחרים שלום, היא פשוט אוהבת לגוון ולהחליף בינהם) הם מאוד יפים ואני שמחה על זה שהיא רואה בהם אביזר אופנתי ואפילו שאלה אותי למה אין לי משקפיים ליופי... 

[זה שהיא בוחרת דברים מיוחדים (וטוב שכך) חצי מסגרת ואני מתעקשת על עדשות דקות למרות הצילינדר (כי ככה) מעלים את המחיר למעל ל-1000 ש"ח לזוג... ], אני שמחה שאנחנו יכולים להרשות את זה לעצמנו.

קשה לי ללהגיע ללכתוב בבלוג...

אמילי התחפשה למרידה מהאמיצה - בשמלה ירוקה, פיאה ג'ינג'ית מתולתלת ועם קשת וחצים (מדיסני).

אני התחפשתי לדובה - אולי אצליח לפרסם פוסט עם שלבי ההכנה של התחפושת
איווה חופשה לאחת משלושת הדובונים - את התחפושת תפרה לה החברה אילה שהיא גם מעצבת על.
(אני יוצאת מגידרי לא לספיילר פה את הסרט יותר ממה שחייבים) 

צילום: הצביץ

אחרי רכבת הרים רגשית לחצים וקושי - נרגעתי (פירוט אולי מתישהו בהמשך) הכל בסדר.

איווה כבר בת ארבעה וחצי חודשים ולמדה להתהפך מהבטן אל הגב, יש לה טכניקה של הרמת הרגליים למעלה ואז הצידה ואחרי כמה ימים של כמעט התהפכויות שבהן הידיים הפריעו לה, הצליחה להשלים מהפך וגם היא כמו שאמילי היתה מתהפכת ואז רוטנת על זה שהיא על הבטן, כי זה מאלץ אותה להתאמץ להרים את הראש. מצד ימין זו החתולה שהיתה מאושפזת והחזקתם לה אצבעות.

איווה גם עברה בטקס חגיגי לחדר עם אמילי, שחיכתה לזה המון זמן ואפילו הכינה שלט של "החדר של אמילי ואיווה" (מן הסתם עם השמות האמיתיים ולא עם כינויי האינטרנט). בגלל שהחדר יחסית קטנה אז הזזנו את השידה אל מתחת למיטה הגבוהה. את הטלויזיה נחליף בקטנה יותר שתהיה על מן זרוע כזו. ומיטת התינוקות של איווה צרה יחסית (דגם סופר שלגיה, של בייבי סייף).

וגם התחלנו עם "מוצקים" רק טעימות בנתיים, כמה כפות של בננה מעוכה ואבוקדו מעוך. אנחנו נותנים לה בתחילת היום, כדי שאם יש אלרגיה או שזה עושה לה בלאגן בבטן זה לא יקרה בלילה.

מכיוון שהכמויות קטנות אז גם הבלאגן מזערי. אבל הכנו מבעוד מועד סינרים מצויינים מאיקאה, כדי שהאבוקדו לא ישתולל.

(5)

בתמונה היא נראת סקפטית...

ועוד משהו קטן כבר עברנו למידה הבאה של חיתולים ל 4-9 ק"ג :)

גאה בעצמי על פוסט כמעט כמו פעם עם תמונות וקישורים