משחקים באבא ואמא

במסיבת הלוואיין איווה (הקטנה) חופשה (פ דגושה) לטובי התינוק מסרט החובה המבוך,
ראינו את הסרט (באפריל) הציטוט הנבחר אמילי (הגדולה): ״אם הוא מלך הגובלינים למה הוא לבוש כמו ערפד?״ (זה עוד לפני שצפתה בבאפי).

אגב, לאמילי היה קשה עם החטיפה של התינוק (בתור אחות גדולה לתינוקת).

↑ הכלבה שבתמונה לא שלנו, היא רק היתה אורחת אצלנו :)

המסיבה תוכננה בהתרעה מאוד קצרה אז לא הספקתי למצוא בגד ממש זהה. הכי קרוב שמצאתי היה עם פסים כתומים וטיגר, אז עם לורד עבה במיוחד עברתי עליהם אחד אחד (המון עבודה) וצבעתי גם פסים לבנים ואדומים על טיגר שהציץ מהאמצע כדי שיטמע ברקע.

הבגד בשלבי ההתעללות:

כדורי הקריסטל - כדור שקוף כזה שאפשר לפרק לשניים ולהחזיר, באמצע שמתי שתי תמונות שהדפסתי (והמדפסת הסכימה להסכים תמורת חתימה קטנה על חוזה עם השטן) הוספתי נצנצים מוצלחים, דבק וטאאאדדדם :)

איווה כטובי ↓

הטובי המקורי מהסרט ↓

הצלחתי להגיע למחשב, יש הרבה דברים שאני רוצה לכתוב, אני לא יודעת מאיפה להתחיל... 

איווה משחקת סביבי, אבאל'ה אמור לחזור בקרוב, יש לי רשימה של דברים שאני צריכה לעשות כשיגיע, כאלה שלוקחים לי דקות בלי איווה ושעות כשהיא עלי.

לקח לי עשר דקות להקליד את שני המשפטים האלה :-/

באופן כללי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות ולא מצליחה. חלקם ממש חשובים ודחופים, לדוגמא: שיננית (קבעתי תור והתארגנתי והכל והתקשרו לבטל כי היא חולה), להצטלם לרישיון נהיגה (נדחה כבר למעלה משנה)... חלק שטותיים ולא חשובים בכלל. 

רוב הדברים שאני כן עושה מתחלקים לעשרות (לא הגזמתי...) תתי שלבים, לדוגמא: יום אחד אני קונה את מה שצריך, יום אחר אני מחברת, יום אחר אני צובעת וכו ומתקדמת לאט לאט (אם בכלל) 

במקום פוסט אמיתי נעשה עוד פוסט של ראשי פרקים עם נושאים שהייתי רוצה לכתוב עליהם

מסגרת/בייביסיטר/מטפלת

כרגע אנחנו איכשהו מתמרנים, כשאני יוצאת לשלוש משמרות מסכנות בעבודה שמחוץ לבית, איווה (ואמילי אחה"צ) נמצאות עם אמא שלי או עם אבאל'ה, היתה לנו בייביסיטרית די מוצלחת לבוקר בשבוע אבל היא מצאה עבודה אמיתית (עם אמילי משכנו ככה עד כמעט גיל שנתיים). 

אז אנחנו מחפשים, ובמחפשים אני מתכוונת שאני מתלוננת ומקוה שמרי פופינס תצלצל בפעמון הדלת  (הוא מנותק, אבל הכלבים ינבחו אז נדע שהגיעה)

אגב, צפיתי בסרט עם אמילי והיא אומרת די יפה סופרקליפרגייליסטיקאקספילדושס :)

זה שאנחנו לא סגורים על לכמה שעות נצטרך מטפלת מן הסתם מקשה עלינו את החיפוש.

מאיזה גיל לדעתכם תינוקות/פעוטות צריכים חברה של ילדים אחרים?

פוסט המלצות/תובנות/הפקות לקחים

דברים שלמדנו מגידול אמילי ועשינו שונה עם איווה וטוב שכך... 

פוסט על דברים שלא הבנתי עד שאמילי נולדה.

פוסט על תופעת הסדר

סדר זה משהו שלא בא לי בטבעיות, אני מזהה סדר, אני פחות רואה בלאגן. מרגיז אותי שאני צריכה לקנות שוב משהו שאני יודעת שיש לי כי אין לי מושג איפה זה. אז אני חוקרת את תופעת הסדר - המסקנות העיקריות שלי עד כה הן:
נראה מסודר ומסודר זה לא אותו הדבר

החוק הראשון של הסדר (על פי החברה זאני ובכלל) הן שלחפצים צריך להיות מקום, אז בשלב ראשון ארגנתי קופסאות ומגירות ועכשיו צריך שהחפצים גם יגיעו אליהם.
 

נראה שנגמר לי הזמן מחשב. 

קישור לאיזה תחפושת

היה שלב שבו תפסתי את עצמי ואמרתי לי - על מה חשבת שהתחלת להכין תחפושת שלמה של דוב, אין לך זמן ומשאבים לזה...

(החברה המעצבת שלי עזרה לי בתפירת האוברול והריצ'רצ'ים :) )

אף

זנב

כתר - מזהב אמיתי. (סתם לא)

אוזניים

כפות ידיים

התחפושת פרוסה על הרצפה כמו שטיח פרוות דוב :)

קשה לי ללהגיע ללכתוב בבלוג...

אמילי התחפשה למרידה מהאמיצה - בשמלה ירוקה, פיאה ג'ינג'ית מתולתלת ועם קשת וחצים (מדיסני).

אני התחפשתי לדובה - אולי אצליח לפרסם פוסט עם שלבי ההכנה של התחפושת
איווה חופשה לאחת משלושת הדובונים - את התחפושת תפרה לה החברה אילה שהיא גם מעצבת על.
(אני יוצאת מגידרי לא לספיילר פה את הסרט יותר ממה שחייבים) 

צילום: הצביץ

רגע של גאווה. מדי פעם אמילי הולכת עם נעל שחורה ונעל לבנה לביה"ס, את הזוג השחור קיבלנו מתנה, ובמיוחד בשביל שתלך עם נעליים שונות קנינו עוד זוג לבן כשהגענו לחנות להחליף למידה 27 (הכי גדול שיש לנעל הזו). מיותר לציין שגם אני הולכת ככה עם אחד חום ואחד שחור כשאני מתקשה להחליט איזה צבע לנעול.

התמונה צולמה ביום שישי היא הלכה ככה למסיבת חנוכה שם הם הופיעו על הבמה והכל :)