כ"כ הרבה דברים קרו מאז הפעם האחרונה שהייתי כאן,

כ"כ הרבה דברים הייתי צריכה לעבור,

חלקם טובים, חלקם פחות.

איפשהו, הצלחתי להתמודד עם כל הפרפקציוניזם שלי והדרישות הרבות שהיו לי-בעיקר מעצמי.

ועכשיו ? אומנם אני לא יכולה להגיד שהכל השגתי,

אני לא יכולה להגיד שהגשמתי הכל ושלפעמים עוד לא קצת עצוב.

אבל בתוך כל התהליך הארוך הזה שעברתי,

כשאני מסתכלת על מה הייתי ועל מה אני עכשיו,

אני רואה ילדה אחרת ...ילדה שאפילו לא דומה למה שהייתה פעם,

שמי שלא הכיר אותי אז, לא היה מדמיין לעצמו שהייתי כזאת.

וזה כ"כ טוב לשמוע תגובות טובות על השינוי הזה,

כ"כ טוב לשמוע שאני לא דומה לילדה שבי, שכ"כ שנאתי.

ועכשיו, אחרי שהשגתי את כל זה,

אחרי שהשגתי את האנשים המדהימים האלה שאני כ"כ מעריכה ויודעת שהם אמיתיים והם באמת אוהבים אותי, בלי טיפת צביעות,

אחרי שהפסקתי עם השנאה העצמית כבר מזמן והפכתי לילדה חזקה שיודעת מה היא רוצה,

עם כל הכוח שהצלחתי לגייס,

עכשיו, אני יכולה להרים את הראש ולהיות גאה ..

גאה במי שאני,

גאה באנשים שסביבי,

גאה בדרך שלי,

והכי חשוב,

לצרוח ..

טוב לי, כמו שאף פעם לא היה.

ולא, אני לא חוזרת.