ביקשתי מהקצין ה"נחמד" שלי יום אחד חופש מהרגילה הכמעט שלמה שלי (5 ימים מתוך 7 ... שלא נדבר על זה שנראה לי שעוד נשארו לי ימים מהרגילה הקודמת)
והוא התחיל לצעוק עלי שהוא לא בטוח שנשארו לי ימי חופש ושאני מבקשת יותר מדי ימי חופש בזמן האחרון (נכון, אני מבקשת ממך הרבה ימי חופש, אבל אתה אף פעם לא מאשר לי אותם...)
אז עדין לא קיבלתי תשובה של כן או לא... אבל כדאי לו מעוד שזה יהיה כן... אחרת אני אוציא לו גימלים... כן, היום חופש הזה עד כדאי כך חשוב לי... אני מארגנת כבר חצי חודש עם חברות שלי פיקניק לאיזה 20 איש ^^... והוא לא הולך להרוס לי את זה ><"
-
בינתיים בחיי נטולי הצבא:
הייתי צריכה לנסוע היום לים, אבל זה התבטל ...
3 ימים לפני זה כשהודעתי על כך לאמי... אני מצטערת על הרגע הזה עד היום... אני ואבא שלי חטפנו כאלה צעקות בגללה.
*פלאשבאק*
אני יושבת לי בחדרי, מתכתבת במסן כהרגלי כשאמא שלי נכנסת לחדר להביא כביסה נקיה.
אני: "אמא, יום רביעי אני נוסעת לים עם חברים,"
אמא: "אין בעיה,"
*היא ממשיכה עם הכביסה הנקיה ומשהו תופס את צומת ליבה לפתע והיא מתקרבת אלי במהירות*
אמא: "מה הדברים האלה על הרגלים שלך?!?"
אני: "סימנים כחולים, מהאימונים עם אבא... אל תדאגי, נראה לי שיש לו יותר ממה שלי יש,"
אמא: "את רוצה לנסוע ככה לים?! אנשים יחשבו שאת ילדה מוכה! אני לא מסכימה לאימונים האלה שלכם יותר!"
*לקראת הערב כשאבא שלי חוזר מהעבודה כל הבית מתמלא בצעקות של אמא שלי... מזל שהיו אטמי אוזנים בסביבה...*
*סיום פלאשבאק*
מסקנה- לא ללכת יותר עם מכנס קצר בבית ... :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
