סיפורים עם סוף טוב

יצאו איתך מניאקים.

או מניאקיות, אם יש מילה כזאת.

ראיינה אותך איזו בחורה. בקומה 41 של המגדל. שאלה האם את רוצה קפה. מאיפה שהמכונת קפה נמצאת - רואים את הים. אחר כך הושיבה אותך בחדר המתנה - רואים משם עד אשדוד. אחר כך ראיינה אותך באיזה חדר אחר - רואים משם עד אחרי נתניה.

שבוע אחר כך - עוד ראיון. באותו מקום. קפה. ים. אשדוד. נתניה. היה שש בערב, אז היה אפשר להסתכל מהחלון ולהחליט האם איילון עדיף על דרך נמיר, הסבירו. כדי להגיע הביתה את נוסעת מתל אביב דרומה, לא אמרת. באוטובוס. אנשים שעובדים בקומה 41 לא אומרים דברים כאלה בקול רם. נראה לך, לפחות.

שבוע אחר כך חתמת על חוזה. קפה. ים. איילון. נמיר. ים. הכי טוב להסתכל על הים.

אולי הם צריכים מישהי שכל היום תכין קפה? תכין קפה ותסתכל על הים, כלומר.

לא. הם צריכים מזכירה. "אני הייתי כמוך", אמרה לך מישהי מהמראיינות, "ועכשיו אני מנהלת ארבע מזכירות. ואותך. הנה, זה החוזה. זו ההצעה שלנו, כלומר. מתאים לך?"

התאים לך.

שבוע אחר כך התחלת לעבוד.

הגעת לקומה 41, הורידו אותך למינוס אחת. שתי מעליות צריך כדי להגיע לשם. יש שם מחסן, ואיזה עשרים עובדים, והמנהל שלהם צריך מזכירה. את ממילא תגיעי פעם ביום למעלה לתדרוך אדמיניסטרטיבי, מחייכים אליך. זה לא כזה נורא.

לא, זה לא.

אבל בכל זאת, יצאו איתך מניאקים.

הושיבו אותך במינוס אחת. באמצע הקומה במן לובי כזה. כולם רואים את מסך המחשב שלך. את נכנסת לפייסבוק לשוש דקות וכבר למישהו יש משהו להעיר. כן, יש לך מלא חברות כוסיות בפייסבוק. למה, יש איזו בעיה? את לא באמת אומרת.

מישהו מהמחסן בא להגיד לך ברוכה הבאה וכל זה, והיה נראה לך שהוא עשה קצת עיניים. אז עשית בחזרה ולקחת אותו לחדר שבסוף המחסן, איפה שיש כל מיני דברים שאפשר להישען עליהם. סגרת את הדלת, הפעלת מזגן, אולי גם נהנית, את לא זוכרת, לא זה מה שהיה לך בראש. למחרת לקחת לשם מישהו אחר.

אחר כך עשית יומיים הפסקה, ונתת לשמועה לעשות כנפיים.

שיזדיינו כולם. או, לפחות, זה מה שהם רצו.

יום אחר כך, כמה דקות לפני ישיבת-מזכירות, עשית סיבוב קטן בקומה 41. קצת עיניים, קצת ציצים. את מאמינה שמישהו נפל ברשתך. הוא הולך עם חולצה בתוך המכנסיים והמכנסיים לא ג'ינס. את סומכת על החושים שלך.

למחרת את מוודאת הריגה ולוקחת אותו לשירותים בקומה 41. טוב, מה לעשות, אין שם חדרים שאת יודעת בבטחה שאף אחד לא נכנס אליהם.

למחרת - עוד מישהו.

על אלה בקומה מינוס אחת את כבר לא כל כך מסתכלת. יכול להיות שהם אנשים נחמדים, את לא טורחת לברר.

יומיים הפסקה, סופשבוע שאת לא יוצאת מהבית למה למי יש כח, וביום ראשון שוב. בחור שלישי שרואים עליו שאישתו מלבישה אותו. למחרת - עוד מישהו.

עוד כמה ימים הפסקה, עוד מישהו מהמחסן, למה לא נעים להזניח אותם.

ביום ראשון הבא את מבררת מי מנהל את מנהלת המזכירות. זאת אישה, אבל את אומרת לה שיש כמה מנהלים שאמרו שהם רוצים שתשבי איתם, בקומה 41. היא אומרת שהיא תברר.

עוד לפני שאת מגיעה לכסא שלך במינוס אחת כבר מחכה לך מייל שמסביר איפה יהיה החדר החדש שלך. לא רואים משם את הים, אבל מכונת הקפה שממנה כן רואים את הים נמצאת במרחק שלושה צעדים.