עולם חדש מופלא

היום נסעתי לתל אביב ליום פתוח, כדי לבדוק אפשרויות לתואר השני.

לצערי בבוקר לא הספקתי לנסוע ברכבת מירושלים לתל אביב (אני נוהג להחנות שם את האוטו, ולנסוע ברכבת), אז יצאתי להרפתקה בנסיעה בתחבורה הציבורית לתחנה המרכזית, ונסיעה בקו 405 מירושלים לתל אביב וחזרה.

הכל היה טוב ויפה, עד שהגעתי לתחנה המרכזית בירושלים. אני רוצה לתאר לכם מה החוויה שעובר על אדם, שמחליט מרצונו החופשי לעלות על האוטובוס.

אוטובסים. זוכרים? (מתוך ויקיפדיה העברית)

אז ככה. 20 דקות המתנה לאוטובוס (קו שמונה, מהתחנה המרכזית, לשכונת ארמון הנציב. קו די ראשי ופופולרי. תדירות? הצחקתם את אגד.)

אם זה היה רק זה, אז דיינו.

הגיע אוטובוס אקורדיון. כארבעים אנשים עלו לאוטובוס כק בתחנה המרכזית. לא פחות. אני בחרתי לעמוד, כי ידעתי שמילא אני אאלץ תוך כמה תחנות לפנות את מקומי לקשיש, או אישה עם תינוק. תוך זמן קצר (שתי תחנות) האוטובוס התמלא. כך נסענו לנו, 100 איש, נסיעה בת ארבעים דקות (באוטו אותו מסלול, ללא פקקים, לוקח 15 דקות).

ומי נוסע באוטובוס? האוכלוסיה החלשה כמובן. נוסעים שבויים זה נקרא - קשישים וקשישות, בני ובנות נוער, חרדים וחרדיות, נשים עם תינוקות (באמת כאב לי הלב לראות אשה עם ילדה בת 5 ועגלה עם תינוקת, עומדת כל הנסיעה), חיילים וחיילות וכו'. מי שעשיר, יש לו כסף לאוטו. מה אכפת לו? מה גם שהוא מקבל הוצאות רכב מהעבודה. מה מקבל מי שנוסע בתחבורה ציבורית לעבודה? נכון, קדחת.

אתה רואה גם דברים יפים בנסיעה. כבר כתבתי פעם על חוויותי בשיטוטי בקרב ההמונים. כמו אנשים שעוזרים לנשים לעלות מאחורה עם עגלה, העברה בין כל הנוסעים העומדים (והיו הרבה כאלה) מהנוסעת לנהג, וחזרה, מפגש מקרי בין אדם למכרתו. אבל רבאק, למה לנסוע נסיעה פשוטה בתוך העיר, לוקחת יותר זמן מהנסיעה מתל אביב לירושלים.

אני לא יכול לסיים רע, ללא טוב. כל חודש ספטמבר מגמה ירוקה, בשיתוף גופים אחרים (משרד התחבורה, אגד, רכבת ישראל, ועוד גופים רבים וטובים) מקיימים את יום תחבורה ציבורית, אשר מהווה חלק מהיום העולמי. שנה שעברה הייתי אחד ממפיקי הארוע בירושלים, והרמנו אירוע בשיתוף העירייה עם כאלף איש. מטרתו של היום הינה לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית, ולמצוא דרכים לייעל אותה. היום הזה תורם רבות לנושא, ואף גרם לשיפורים רבים בשירות ובתודעה של המדינה לגבי חשיבות הנושא.

בספטמבר הקרוב מתקיים היום בפעם השלישית. אם אתם חושבים שצריך וניתן לשנות - בואו לעזור, החל מרק ביום עצמו, ועד לקחת ולנהל פרוייקט זה או אחר, אתם מוזמנים (או מוזמנות) ליצור קשר איתי במייל או בסקייפ לפרטים נוספים.