אני אוהב קומיקס, בקומיקס יש הרבה חן, והרבה הנאה.
נעורי, תקופת השיא בקומיקס שלי, התחילו בזבנג של אורי פינק, והסתיימו בסטיות של פינגווינים של רבים וטובים.
אפילו ניסיתי עם חברים להוציא עיתון מחתרתי בבית ספר, בהשראת סטיות, דבר שלצערי לא צלח (אינני זוכר אפילו מדוע, ואינני יודע היכן העותקים האבודים של העיתון).
כיום הבלוגספירה שורצת בבלוגים הקשורים לקומיקס: אמיתי סנדי כותב רבות על קומיקס בבלוג שלו – מהגנה למאבק, גם לאורי אשי יש בלוג נפלא, ויש גם את הבלוג של בלנדר.
בלוג חדש שהגיע למחוזותינו, הוא הבלוג של סנדי ש (השם האמיתי שמור במערכת), מה אומר הבלון שלך, וכך סנדי מתארת את הבלוג שלה: "בקומיקס יש מעט מילים, אבל הרבה רגש ואמירה. קומיקס הוא ראי הנפש וראי החברה. בבלוג הזה אכתוב דברים שקומיקס מזכיר לי... על החיים."
אני חושב שסנדי צודקת, וזה מה שיפה בבלוג שלה. היחודיות בבלוג של סנדי, הוא בהקשר שהיא מבצעת בין הקומיקס לחיים. ניתוחים ופרשנויות.
כך שאם אתם מתעניינים במשמעות החיים, אם אתם מתעניינים בקומיקס, או אם סתם יש לכם כמה דקות פנויות ביום – מומלץ בחום.
פוסט נבחר: שירלי. כל מילה מיותרת. פשוט תקראו.
שירלי, קומדיה סקסית. באתר הוצאת הקומיקס דימונה
מומלץ בחום!
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=246977
מחר בעולם חדש מופלא: על בלוגרית שכותבת על הפרעות אכילה, ולמה זה בכלל מעניין אותי.