עולם חדש מופלא

קראתי היום שצה"ל הניף דגל ישראל בשטח לבנון. זה לא היה כל כך אכפת לי, עד ששמעתי בערוץ 10 היכון הונף הדגל - במוצב סחלב.

חיילי צה"ל מניפים את הדגל, במוצב סחלב בשטח לבנון.

צילם: סרן נועם דאוד, דובר צה"ל (לא, הוא לא באמת דובר צה"ל, הוא מהיחידה)

מי שלא היה בלבנון, יתכן ולא יבין אותי, אבל אני אנסה להסביר.

החסרתי פעימה כששמעתי את השם הזה, כאילו השם הגיע מאיזה עבר רחוק ונסתר. כבר דיברתי על פלאשבק אחד שהיה לי, וגם על השני. אז היום הצבא סידר לי פלאשבק שלישי. שהרי סחלב היה המוצב שאני הייתי בו! ארבעה חודשים הזויים וקשים. סחלב, מי שלא מכיר, היה המעבר גבול בין ישראל ולבנון. עובדים, סחורות, ועוד. היה אחד מרכזי במערב - בנקורה, אחד במזרח (שער פטמה או משהו, לא זוכר), סחלב ועוד אחד אני חושב במרכז. מיקום - קילומטר צפונית מזרעית. מוצב די עורפי יחסית בלבנון. חודשיים לפני הנסיגה אנחנו יצאנו משם.

רצה הגורל, וחזרנו ארבעה חודשים מאוחר יותר לקו במוצב שהחליף את סחלב בגבול ישראל (לא אנקוב מיקומים ושמות), ובמארבים שלנו, היינו רואים את מה שנשאר ממוצב סחלב, שהפך למוצב חיזבאלוני. התקרית המסוכנת שסיפרתי עליה, קרתה בסמוך לשם.

ההרגשה שלי מאוד מוזרה. מצד אחד עברו מאז יותר משש שנים, ומצד שני, הייתי בסחלב ארבעה חודשים, ובגזרה הזו, אחרי הנסיגה עוד 8 חודשים (שהיו הרבה הרבה יותר קשים).

נראה לי שזה סוג של סגירת מעגל. בכל מקרה, זה ממש מוזר. מסתבר שבהחלט קשה לשכוח...