עולם חדש מופלא

יום עצוב זה בשבילי. עצוב מאוד, אבל ידעתי שזה יגיע מתי שהוא. זה לא כל כך הפתיע.

המבוגרים מביננו, זוכרים את אמירתו של שמעון שבס, "הלכה המדינה", לאחר רצח רבין. היום הרגשתי הינה דומה, רק שהיום הלכה גם המפלגה.

מתי התחיל ליפול לי האסימון? בסוף חודש יוני השנה, לאחר הרג המשפחה ברצועת עזה, זהבה גלאון דרשה הקמת ועדת חקירה בין לאומית שתחקור בנושא. ברורה לי ההתנגדות (המוצדקת במקרה הזה) לחקירת המקרה בידי צה"ל. אבל לא ניתן להקים ועדת חקירה ישראלית למקרה? האם גלאון עד כדי כך לא מאמינה למוסדות המדינה, שהיא דורשת להעביר את ועדת החקירה לגורמים בין לאומיים? האם לא ידועה מה תהיה החלטתם???

ההבנה הסופית שהלכה המפלגה, החלה במלחמת לבנון השנייה. יש בנושא הזה שתי בעיות אקוטיות למפלגה:

א. אנרכיה מוחלטת בין חברי ומוסדות המפלגה - הצבעים שלנו (תנועה שאינני מבין מדוע קיימת, משום שיש לתנועה תנועת נוער, והקהילה הגאה לא צריכה תנועה נפרדת) עושה מה בראש שלה, והחליטה שהיא מתנגדת למלחמה. גם יעל דיין, שולמית אלוני, ומוסי רז חברו להפגנות השמאל הראדיקלי בישראל, ללא החלטת הסיעה וראש המפלגה להתנגד באופן גלוי למלחמה.

ביילין באירוח ב- Ynet. עד היום לא הזדהה

יעל דיין, בהפגנת גוש שלום, מפגינה בשמי, ולא שמה על המפלגה. צילום: עופר עמרם

ב. לאחר שכל אחד במפלגה עשה כראות עיניו, היום החליטה המפלגה להתנגד באופן גלוי למלחמה. מדוע? כאמרתה של זהבה גלאון אתמול, לפני ישיבת הקבינט: "אסור להיכנס קרקעית ללבנון מפני שהדבר יגבה מחיר דמים קשה וטילי הקטיושה ימשיכו ליפול על ישראל. נכשלנו במהלך הקרקעי עד עכשיו ואם נכנס ללבנון לא נוכל לצאת". ומה הפיתרון של גלאון ושל מרצ? מתוך החלטת הועד (20.7.06), סעיף 4:  קוראת לממשלה להוביל להפסקת אש מיידית והדדית בין ישראל ללבנון, תוך הענות לקריאת של ראש ממשלת לבנון, פואד סיניורא". גלאון אף מציעה הפסקת אש כפוייה. את עמדתי מדוע הפעולה הזו כה חשובה כבר ציינתי עוד בימים הראשונים של המלחמה, וקבלת עמדתו של סניורא, הינה מתכון בטוח לסיבוב נוסף עוד כמה שנים במקרה הטוב, והמשך האיום החיזבאלוני - סורי - אירני במקרה הרע.

תמונתה של גלאון, כפי שמופיעה לרוב ב- Ynet.

האם הכיתוב בערבית הינה טעות פרודיאנית?

עלי ממש נמאס כל הסיפור הזה. מרצ עוד מסוגלים לבצע משא ומתן עם אחמדינז'אד על כמות המשקל במזוודות, לפני שנעוף מכאן (כעצתו).

מובן מאליו שעדיפה דרך השלום מדרך המלחמה, אבל ניסיונותיה הפתתיים של מרצ, להיאחז בכל מה שהיא יכולה, בכדי לשים קץ למלחמה, בלי קשר למציאות הגיאופוליטית באזור, נראים לי מבישים. פעם דיברו על זה שמרצ ממריצה את רבין. היום מוחמד ברכה, מחדש את יוסי ביילין.