אני לא יודע כמה ממכם מכירים את המשפט הזה, אבל זו הייתה המנטרה שלנו בצבא. כשאתה חייל קרבי, ועל כל שטות אתה יכול לקבל ריתוק, אז זו הנורמה. אם נתפסת, במשפט תגיד: "מודה בעובדות, כופר באשמה". אולי תצליח לשכנע את השופט שאתה צודק.
היום נודע כי הרמטכ"ל, דן חלוץ, מכר את תיק השקעותיו, 3 שעות לאחר החטיפה. מסתבר, שגם הרמטכ"ל מחזיק בדעה הזו. לצערו הוא נתפס, והוא גם לא מודה באשמה.
דן חלוץ. לפני מכירת המניות. מתוך ויקיפדיה
שאלות:
1. כיצד היה לו זמן להתקשר בשביל למכור את המניות. כנראה הוא היה מאוד עסוק..
2. מדוע הוא מכר את המניות? הוא לא חושב שזה "טיפה" לא אתי? הרי זהו שימוש במידע פנימי...
3. גם אם הוא חשב שהמניות ירדו, האם הוא לא חשב לכשזה יחשף, זה יקרין על מחשבתו על המצב המדיני והצבאי של ישראל?
4. את החטיפה של שלושת החיילים בשנות ה-2000 שמעתי בקשר הצבאי. ניתן להיות ציניים ולהגיד, שגם לי היה למכור את תיק השקעותיי (לא מכרתי אז את הגרושים שהיו לי), אבל רבאק, הוא הרמטכ"ל. איפה הדוגמה האישית?
5. בזמנו, חלוץ אמר שהוא מרגיש מכה קלה מתחת לכנף כשהוא מטיל פצצה של מטוס על ריכוז אוכלוסיה. לבן אדם לא אכפת מחיים של פלסטינים אין לי בעייה שיגיד שמותם של חפים מפשע הינו מוצדק בגלל מדיניות צה"ל וכו', אבל אטימות כזו??? אז בטח שלא יהיה אכפת לו להרוויח קצת כסף ממידע פנימי.
6. האם הוא דפק בכוונה את המבצע הצבאי כדי לקנות את המניות בזול? (סביר להניח שלא, אבל לא ניתן שלא לשאול זאת...)
7. האם הוא אומר, תנו לי לעשות כסף, ותעזבו אותי בשקט?
לחלוץ יש תואר ראשון בכלכלה. חבל שהוא לא למד גם קצת על אתיקה, מוסר, ואנושיות. טוב. את זה באמת לא לומדים בשיעורי הכלכלה...
עדכון, 16:30
אריאנה מלמד, Ynet, הטובים לברוקר
דקל שחרור, NRG, רפובליקת בננות