מתבונן - מיומנו של סטודנט מציצן

עד היום, אסי עזר ("אקזיט", "ערב טוב עם גיא פינס") תיפקד במשבצת גיי המחמד של התקשורת הישראלית: פוטוגני, חתיך, רהוט, מצחיק ונחמד - קונטרה מעולה להרבה נציגים אקסצנטרים ופרובוקטיביים של הקהילה בביצה הישראלית (אין צורך ברשימה, אני מניח...?)

תכל'ס, אם הייתי משחק בקבוצה העליזה - הייתי רוצה לעשות את אסי עזר.

הערה: לא הייתי מוותר על תפקיד האקטיבי. יש גבול...

הערב בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס" (6.6.06) , שלחו את עזר הממוש "לראיין" את מתאבקי הסומו שהגיעו לארץ. במקום ראיון מקצועי וענייני החליט הקוצי-מוצי הסורר לסקר את האספקט המעניין ביותר בהווי הסומו: אכילה. לשם-כך, לווה עלם-החמודות בצוות-צילום כדי לסקר את האנשים הגדולים אוכלים ארוחת-ערב במסעדה. מה קיבלנו אחרי עריכה? אינסוף קלוז-אפים על המתאבקים פוערים פה גדול ועל המנות שהוגשו לשולחן. בשורה התחתונה: נכנסו להם לצלחת, תרתי-משמע.

להלן הניסיון הראשון של פפושון לתקשר עם הסומו:

: "היברו...? אינגליש? נמסטה!".

הניסיון השני היה שאלת השאלה החבוטה ביותר בז'רגון הישראלי:

"איך הנשים הישראליות?!"

(טיפ להבא: שאל אם הם אוהבים חומוס ואם כבר ביקרו ב"יד-ושם".)

בראיון עם הטבח: "בינתיים, כל אחד מהם אכל כמות של שלושה אנשים ואנחנו ממשיכים להגיש".

ברצף דאחקות עם המתורגמן כשהמתאבקים ממש ליד : "ואוו... כמה הם אוכלים...נראה כאילו הם אכלו את הגיימבוייז!".

בשיחה עם הבוהדנה שישבה במקרה באותה מסעדה: "היית יוצאת עם כזה דבר?!"

הבוהדנה: "אתה עושה צחוק?! הוא היה הורג אותי!"

אני רחוק שנות אור מלהיות חסיד של תרבות הפוליטיקלי-קורקט, אבל כששלושה-עשר מתאבקי-סומו (שהמעמד שלהם ביפן מקביל למעמד של שר בישראל) מגיעים לארץ, ושולחים להם את האדיוט התורן כדי להריץ דאחקות על חשבונם, אני מתבייש. כשכתבה עלובה וצהובה שמטרתה היחידה היא דאחקות גיחי-גיחי על חשבונם של מתאבקי-סומו עולה לשידור, ועוד בתוכנית מקצועית וותיקה, מבלי שלאף-אחד במערכת נדלקת נורה אדומה בנידון, זה גורם לי לחשוב שפשוט ככה אנחנו, הישראלים.

זה לא רק אסי עזר. זאת התרבות הקלוקלת שלנו. או תת-התרבות, ליתר-דיוק. 

דמיינו לעצמכם שבמהלך ראיון עם רב ישראלי לתחנת טלוויזיה אירופאית היו מריצים דאחקות על האף הגדול שלו, השטריימל הענק, החליפה המוזרה, המילמולים המוזרים לפני ואחרי הארוחה.

 דמיינו לעצמכם שהיו שואלים כוסית איטלקיה שמאחורי הגב שלו היו שואלים: "היית מוכנה לצאת עם הדבר הזה?!".

התשובה ברורה: היינו צועקים עד השמיים: "אנטישמים בני-זונות!", דורשים התנצלות וגם מזכירים באותה נשימה את הברית ההיסטורית בין מוסליני לשפמנון הגרמני.

אבל לנו הכל מותר. כי אין על תרבות ישראלית: סרטי-בורקס, מאיה בוסקילה, כוכב-נולד, אופרות סבון, הגיים-בוייז, "מרי-לו".

אין, פשוט אין, פשוט אין עלינו.

מחר, ב-20:30 בערב יתקיים מופע סומו באמפי שבקיסריה. לפרטים.

הסיפור ממשיך אצל Midoori.