לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

"אם פגע בכם כדור שני, אין מה לעשות, אתם מתים, קמים, והולכים לחדר מתים."


^ציטוט מחדשות ערוץ 2 ששמעתי ביום שני.
 
אבל לפני כן.
 
בשבת, ציירתי ציור בצבעי אקריליק למתנה לאבא שלי, כי עוד לא ידעתי מה אני אקנה, ותכננתי לכתוב ברכה מאחור. הציור- http://i25.photobucket.com/albums/c70/CrypticCrystal/pics/07october007.jpg . בערב מעבר להליכה שעשיתי, התקשרו אלי מהעבודה ואמרו שאין שום דרך סידור אחרת, ואני אמרתי שהתור שלי ב-4 וחצי, אז הוא אמר שאגיע אחרי התור. כלומר, לעבוד 3 שעות. XD
 
אז.. ביום ראשון היה לי הרבה זמן בבוקר. שיפצתי ת'ציור, תליתי כביסה, אירגנתי דברים, אכלתי, ב-2 וחצי הלכתי לספרייה, העניינים טופלו והיא אמרה שהיא תכתוב לי המלצה מודפסת, ואח"כ בדקתי איזה ספרים של פראצ'ט יש בספרייה. מסתבר שלא הרבה. כל זה קרה עד 3 ורבע בערך. הלכתי לקניון, מצאתי מתנה לאבאשלי ["האוניברסיטה הקטנה", ספר חמוד.], קניתי לי קפה ארומה וישבתי קצת, חזרתי הביתה לשים ת'מתנה ויצאתי לתחנת האוטובוס. כשהגעתי לאזור העבודה, מעבר לפיצוץ ששמעתי ברחוב ליד, נכנסתי לחנות ניצת הדובדבן [המתחרה של זאת בה אני עובדת] וראיתי שהיא גדולה ונראית מסודרת יותר, ראיתי מה אני צריכה לעשות כדי להפקיד צ'ק, קניתי לי אשל ועשיתי לי ארוחת אחה"צ ורק מאוחר יותר נכנסתי לחנות. אני לא זוכרת אם זה היה ב-5 וחצי או 6.. נוטוב. התקינו לנו דווקא באותו יום מדפים על הקיר מאחורי הדלפק. נראה לי שהנגר התחיל איתי קצת. OO" אחרי שהוא הציע שאני אעבוד איתו וגם אמר שהוא צריך להגיד לי משהו אישי. [גם ככה הייתי צריכה לרוץ משם ב-9 ורבע כי חיכו לי בחוץ, ועמוס שיחרר אותי כי היה יותר מדי בלגן במשחק הזה שהם הלכו אליו.] אבל לאחרונה אני מדמיינת דברים, אולי אני טועה. [BTW, אני נוטה לא להענות להתחלות ראשוניות, גם כשאני מכירה את האנשים טוב, כי אני לרוב צריכה לעכל ולשקול את העניין. אני מתארת לי שזה קצת מרושע מצידי..] וקובי המפגר הזה אמר שאני וחן לא עושות מספיק ובגלל זה מחפשים עובדות נוספות [פחחח, הוא בטח לא שמע שהתפטרתי.]. 
 
אני חייבת לציין שיש עובדים שהם אנשים מאוד נחמדים, כמו עמוס, ואורלי דיי בסדר, וצ'ארלי משעשע עם המבטא הצרפתי החמוד שלו, וכמובן העובדי-שכר-מינימום כמו אלה [שכבר לא כ"כ עובדת עקב טיסה לחו"ל {;] ושרון, ומישהי חדשה ומבוגרת בשם שרון שעומדת לנהל את החנות שתיפתח בדיזינגוף. לא ציינתי אותם בדברים שאתגעגע אליהם בעבודה וזה נראה לי לא נכון עכשיו.
 
ביום שני, המומולדת לאבאשלי, יצא לי בפעם הראשונה לעבוד עם שרון החדשה, סידרנו תה על המדפים החדשים, התקשרו אלי מהספריה כדי להודיע שההמלצה מוכנה, היו כמה לקוחות נחמדים, [-העברתי דברים ודיברנו קצת- "סה"כ __ שקלים." "אע, אני גם צריך לשלם?" "שיט!" "כן שיט. XD"] ויצא לי לסדר הרבה יותר דברים כי היו מספיק אנשים בקופה [שהתקלקלה באותו יום שוב, אגב.]. כתבתי ברכה מאחורי הציור לפני העבודה, בהפסקה קניתי דבק כדי להדביק את המסגרת מחדש. היה יום נחמד. P: ב-3 אמאשלי ואח שלי באו לחנות לקרוא לי כי אבאשלי חיכה לנו בחוץ, אז פשוט הלכתי ומרחוק אמרתי לכולם שלום. XD" אכלנו במסעדה בנמל ת"א פטוצ'יני, כל אחד עם רוטב אחר [וכמובן שוב הספקתי ללכלך לי את החולצה הלבנה עם הרוטב עגבניות..], ושתיתי מילקשייק, וקינחנו בעוגת שחיתות, והיתה לנו מלצרית ממש חמודה. ["אהבתם את הקינוח?" -רואה צלחת ריקה- "הו! אני רואה שכן." היא המליצה לנו עליו. הוא באמת היה טוב. *-*] ראיתי גלגיליות בחנות שהיתה קרובה, ואח"כ הסיעו אותי לספריה כדי שאקח ת'המלצה, והגענו הביתה רק בסביבות 6 וחצי. ראינו טלויזיה, אחרי החדשות המשעשעות על אנשים שמתאמנים בלחימה בזמנם החופשי עם רובי כדורי-חרסינה או משזהלאיהיה גם כשהם לא יהיהו כאלה שיצטרכו להשתמש ברובים אי פעם, ונאמר המשפט המשעשע שבכותרת, הייתי חייבת להתחבר למסנג'ר כדי לכתוב אותו.
 
מאחר והתחברתי למסנג'ר, וגיליתי גם ש4 פרקים חדשים של NCIS כבר יצאו, וניסיתי לראות קצת מהראשון, הלכתי לישון מאוחר. ומאחר וההורים שלי היו צריכים לצאת מוקדם מאוד בשלישי בגלל היום חופש שהם תכננו להם לכבוד המומולדת של אבאשלי, אני הייתי צריכה לקום ב-6, והם הסיעו אותי לעבודה כך שהגעתי לקניון הזה ב-7. הפקדתי ת'צק בבנק, התחלתי להעתיק קטעים מהספר הפיל החמישי שסיימתי ביום ראשון [שכחתי לציין זאת קודם בין הדברים שעשיתי בבוקר. אופס.] כל היום הייתי עייפה, וכשישבתי קצת על הכיסא בקופה כבר כעסו עלי שאני לא עושה כלום, או שאני מסדרת דברים רחוק מדי מהקופה. יופי, פעם אחת אני רוצה מנוחה ומתלוננים שאני לא עושה עבודה של שני אנשים וצריכה להתרוצץ בשביל זה ממקום למקום. באמת שאני משתדלת להיות נחמדה לקונים, אבל זה קשה כשאתה רוצה לישון על הקופה ובקושי נותנים לך לשבת. לפחות עמוס איפשר לי לצאת להפסקה, ובדקה ל-3 אמר לי שבטח מחכים לי, אז אני יכולה ללכת. חבל רק שהיה פקק ענקי בכניסה לחולון, ככה שהנסיעה לקחה לי במקום שלושת-רבעי שעה עד שעה, עברה כשעה וחצי. וכל מה שעשיתי בבית אח"כ היה לראות טלויזיה ובערב לברר אם הצ'ק שלי הופקד.
 
היום קבעתי לי משמרת ערב, אז אחרי שהלכתי לישון אתמול ב-11, קמתי היום מהמיטה רק בעשרה ל-9. הל יא. אבל יש לי הרבה לעשות. ומאחר ואני כותבת את הפוסט הזה כבר שעה, לא הרבה זמן לעשות זאת. XD"
 
זזתי, המשך שבוע טוב~
נכתב על ידי , 24/10/2007 10:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 33




3,234
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנמנמ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נמנמ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)