ברביעי הגעתי לעבודה, ראיתי שבילגנו לי את התה שם. [גם שכחתי לציין שבשני עשיתי חשבון למיה דגן כמדומני, ואבאשלי התקשר כדי שיזרזו את עניין החזרת המשכורת, ועד שעשו זאת שוב טעו במחיר וחסר קרוב ל-300 שקל.]
אחד מהאחראים הוציא אותי ושאל אותי לגבי הבעיות במשכורת. ואמר שהוא שמע שאבאשלי צעק על מישהי שקשורה למקום. אמרתי לו שלי סיפרו שהוא לא עשה את הצעקות שם, וזה טופל יפה סך הכל.
"אז קיבלת את כל מה שהיית אמורה לקבל?"
"לא, חסרות לי עוד 10 שעות והפרשי הנסיעות."
"טוב, נסדר לך את זה בסוף החודש."
"בסדר."
"למה את עוזבת? צבא?"
"לא, אני מחפשת משהו אחר."
"אז מה את עושה כאן?"
"אמרו לי להודיע על התפטרות שבועיים מראש.. אז אני כאן..."
"את יכולה ללכת. תעבירו לה ת'תיק. שלום."
"ביי."
מגעילים. אני רציתי לסיים את זה בטוב, להביא להם משהו לחנות לפרידה.. טוב, כשהם יביאו לי את המשכורת המלאה שלי אני אחזיר את החולצות של המקום. אם ככה הם רוצים את זה, בבקשה.
שלחתי קורות חיים לצומת ספרים.
התחלתי לתרגם את הספר Interesting Times מיוזמתי.
ראיתי את 4 הפרקים החדשים של NCIS.
הסתפרתי.
קניתי לי פנס לספר.
בקיצור, לא רע לי. וטוב יותר שאני לא צריכה לסבול אותם. רק חבל שאתמול הלכתי לישון מאוחר וקמתי מוקדם.. אני ממש מתה..
בקרוב המשך של הציטוטיאדה ותור לרופאת שיניים.
שבת שלום~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
